אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ל · ח
וכן יש להוכיח מדהתו"ס מנחות ד"ט בד"ה אותן, שכתבו וצריך לחלק בין זה לנטמא כיון דאין זבח נפסל ע"י חסרון, אע"ג דשיריים נפסלין עבדינן לי' כזבח להקטיר הקומץ עליהן עכ"ד. והא במנחות די"ב אמר רבא מנא אמינא לה דתנן כו' וכיון דבמתן כלי בהלוך ובהקטרה כו' ומפורש שם דגם בחסר קודם מתן כלי חייב משום פיגול ומוכח דמקטיר את הקומץ לכתחלה והשיריים אסורים באכילה, והא בכה"ג לפני מתן כלי איתניהו בזבחים פסול דחסרון דבע"מ קודם קבלה. ובאחיעזר חיו"ד סי' מ"א הארכתי בזה ופשט דהתו"ס נראה דכיון דאין הזבח נפסל ע"י חסרון היינו דלא מצינו שיפסל הבשר ע"י חסרון חלק הבשר, כמו במנחה דשיריים שחסרו אסור. ומה שמצינו שנפסל הקרבן לפני הקבלה ע"י חסרון דכל הקרבן נפסל הוא באופן שהחסרון גורם מום להקרבן ואילו חסר קצת בשר ולא הי' מום לא נפסל הקרבן, הרי דבאופן שהקרבן כשר אינו נפסל הבשר והאימורין ע"י חסרון בשר, ופסול דחסרון בשירי מנחה שהקומץ לא נפסל הוא חדוש במנחה, דהשיריים אסורים עכ"פ מבואר מדהתו"ס דחסרון קצת בשר בין שחיטה לקבלה לא נפסל ורק באופן שיש בו פסול חסרון וראיתי בס' קרן אורה לזבחים ד' כ"ד שכ' ג"כ דבעינן דוקא חסרון דהוה מום, דאי לאו הכי הרי מיקרי פר שהי' בו כבר, כיון דאפילו הי' בו מחיים כשר הי' ודקדק ג"כ בלשון הרמב"ם שם.