אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן ל › ו

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ל · ו

ה

מש"כ מעכ"ת על דברי דבמחוסר אבר בין שחיטה לקבלה אין בזה מדין פסול מום רק שגזיה"כ הוא ולקח מדם הפר, פר שהי' כבר שהוא שלם בשעת קבלה ושעור החסרון הוא שאם הי' נחסר בחיי בהמה כך הוי מום, דאם לא הוי מום בכך אם הי' נחסר בחיים הרי זה שפיר פר שהי' כבר בשעת השחיטה. וכן דקדק מלשון הרמב"ם בפ"א מהל' פסוהמ"ק בהמה שחסר מאברי' כל שהוא נפסלה כו' ולפ"ז הוי פסולי קודש ואם עלה לא ירד זהו תי"ד. אולם מדהתו"ס בזבחים דק"ט שכתבו דהו"ל פסולו בקדש כשחסר בין קמיצה להקטרה, ולמאן דחשיב במנחות ד"ט דחסרון כבע"מ ניחא, מבואר מדהתו"ס דגם בחסרון אם עלה ירד, וכן מאי דמשוה הש"ס בבכורות דל"ט בחסר בין שחיטה לקבלה דמקשה בפשיטות מצורם אוזן בין שחיטה לקבלה, משמע דזהו מדין מום, ובאמת דהר"מ שכתב דחסר כל שהוא צ"ע מנ"ל, כיון דגם לפני שחיטה אינה נפסלת בחסר כל שהוא רק באופן דהוי מום, מהכ"ת שיפסול בין שחיטה לקבלה, וכבר תמה ע"ז המנח"ח וצ"ע.

ואולי גם כונת הרמב"ם חסר אחד מאברי' כל שהוא, הוא באופן שנעשה עי"ז מום ועי' בשימק"ו זבחים כ"ו חותך באבר עד שמגיע לעצם והשתא לא הוי בעל מום דאינו נעשה בע"מ עד שמגיע לעצם. וא"ת א"כ אמאי הדר בי' מהא דקאמר חתך ואח"כ שחט וי"ל דמ"מ מום עובר הוו קודם שיגיע לעצם ולא מצי מקריב לי' עד שיעבור המום, אבל בקבלה לא הוי פסול מום עובר, וקרינן בי' שפיר מדם הפר שהי' בו כבר. ויש בזה חידוש דין דבין שחיטה לקבלה בעינן מום קבוע ולא מיפסל מום עובר, וכש"כ דלא מיפסל חסר כל שהוא באופן שאין בו פסול חסרון מבפנים וגם מום וצ"ע, ופשטות הדברים נראה דכל שיש בו פסול מום אף בין שחיטה לקבלה אם עלה תרד.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה