אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ט · ט
ולענין הלכה נראה שיטת התוס' בפסחים צ"א דכל היכא דאיתרע חזקת חי אזלינן כשעת מציאתן ודאי, וגם לשי' הרשב"א ושארי פוסקים דפסקו כרבה דהרי מת וקברו מוכיח עליו דאזלינן בתר השתא אף להוציא מיד היורשים, אף דרוב חולים לחיים, ולדידהו בודאי היכי דרובן למיתה ונותנים חומרי חיים וחומרי מתים אזלינן בתר השתא, וי"ל דגם לאביי החולק על רבה ולא ס"ל הא דקברו מוכיח משום דרוב חולים לחיים, ואין כאן רק חזקה דהשתא דלאו מילתא היא נגד חזקה דמעיקרא, ומה שהי' חולה מתחלה אין זה מוכיח לחזקה דהשתא משום דרוב חולים לחיים וכמש"כ השימק"ו בב"מ שם אבל היכא דרובן למיתה גם אביי מודה דאזלינן בתר חזקה דהשתא כמו דס"ל לרב דהרי היא בוגרת לפניך, ומדהר"מ שכ' דדוקא שנודע שהבעל הי' מת אינו גט אין ראי' ואין סתירה גלוי' לזה דאפ"ל כמש"כ העמודי אור, ואפילו אי נימא שכונת הרמב"ם דגם לאחר זמן בעינן נודע, וכל זמן שלא נודע הוי ספק מגורשת מ"מ י"ל דאין זה אלא מדרבנן כמשכ"ל.
ולפמש"כ די"ל דגם לשי' הרמב"ם דמחמיר בזה אאמד"ר נראה בנ"ד כיון דע"פ הגב"ע שהי' במלחמה ביום 27 אוגוסט שנהרגו רובם ככלם ומאז נאבד זכרו, ואינו אלא מדרבנן כיון דידעינן שנהרג ע"פ עדות עד מפי עד, וכיון דיש בזה עדות נכרי ספק מסיח לפי תומו באיסור דרבנן הוי ספק דרבנן להקל, אלא דאפילו אם נימא דלשיטת הרמב"ם יש בזה ספק תורה, מ"מ יש לדון בזה דהוי ס"ס בפלוגתא דרבוותא, דהא בספק מסל"ת יש פוסקים דס"ל דאזלינן לקולא, וכמש"כ הרא"מ הובא בב"ש אות מ"ז וכמש"כ הבית מאיר בשי' הפוסקים דע"א נאמן מן התורה במילתא דעבידא לגלויי, וכמו שהארכתי בזה בקונט' בשי' הרמב"ן דאף נכרי נאמן מן התורה במילתא דעבידא לגלויי, וא"כ יש בזה ס"ס ספק כשי' הרשב"א דס"ל להלכה כרבה דקברו מוכיח עליו אזלינן בתר השתא וגם שי' התוס' בפסחים נראה דגם אביי מודה במפולת וכיו"ב באלו שיש בהם חומרי חיים וחומרי מתים דאיתרע חזקה דאזלינן בתר השתא, וגם אם נחמיר כשי' הרמב"ם בזה שמא ספק מסל"ת כשר אלא דאפשר שאין הספיקות שקולים כ"כ, דלהלכה נקטינן דספק מסל"ת אזלינן לחומרא ולפי הנראה שעמודי ההוראה ס"ל דנכרי מסל"ת כשר אאמד"ר, מ"מ הא גם בשי' הרמב"ם אינו מוכרח דס"ל להחמיר מן התורה בחזקה דהשתא כמשכ"ל, וגם אין להחמיר בזה משום דאין דנים להקל בס"ס בחומר אשת איש, דהלא בזה אנו דנין רק בלאו דיבמה לשוק. וכ"כ בס' אור שמח בפי"ג מהל' גירושין שהוכיח שם דלגבי איסור יבמה לשוק מהני ס"ס, והעיקר כמשכ"ל דאפילו אם נאמר דמחמיר הרמב"ם דבעינן נודע גם ברובן למיתה דרוב גמור אין זה אלא מדרבנן, ובדרבנן ספק מסל"ת כשר.