אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ח · ד
עוד נראה לצרף בזה דלמשנ"ת דיש לסמוך בספק מסל"ת בצירוף אומדנות גם לכתחלה, א"כ אפי' לד' המחמירים דנכרי לא עדיף מישראל במלחמה ובעינן קברתיו מ"מ כיון דבדיעבד אם ניסת לא תצא ומהני עדות הנכרי דאומר אמת, א"כ יש לצרף בזה שי' הפוסקים דשני פסולים לא אמרינן בדדמי, והכא איכא עדות עד מפי עד, ועדות הנכרי דספק מסל"ת, ובאחיעזר סי' י"ז אות ד' כתבתי לתרץ קושית המהרח"ש מראיית הרא"ש מסוגי' דיבמות קט"ו דמאה נשים כחד דמיין, ואדרבא משם מוכח דבב' פסולים לא אמרינן בדדמי יעוי"ש.
עוד יש לצרף בזה עפמש"כ הנוב"י חאה"ע סי' ל"א לדון דביצא קול איתרע החזקה, ולהכי כ' המחבר בסי' י"ז דאף להמחמירים בספק ג' ימים אם יצא הקול מקודם מותרת לד"ה וכ' הנוב"י דהמחמירים בספק ג' הוא משום חזקת א"א ואם כבר יצא הקול שמת איתרע חזקת א"א ע"י הקול ומשו"ה מותרת לד"ה יעוי"ש, א"כ לפ"ז י"ל כיון דיצא הקול מתחלה שנהרג איתרע חזקת א"א ולשי' המהרי"ק בדבר שבערוה בלא איתחזיק מהימן ע"א מדינא, ובזה לא חיישינן בדדמי, ולא מיבעי' לשי' המהרש"ל בחי' לקידושין גבי כלב רץ אחריה, דמפרש דהתו"ס כתובות כ"ג דאיתרע מדאורייתא, אלא אפילו לדעת החולקים עליו כדמוכח ביבמות ל' היינו בספק קרוב לו או קרוב לה, אבל בשארי חזקה דאיתרע שאני, ועוד אפילו אי נימא דחזקה דאיתרע אאמד"ר מ"מ לגבי נאמנות ע"א י"ל דכל דלא הוי חזקה אלימתא ע"א נאמן, כיון שיש מקום ספק בלא דברי העד נאמן ע"א וכ"נ מד' הפנ"י בפ' האומר, ועי' בנובי"ק חאה"ע סי' ס"ט דחולק בכיוב"ז דבפרה אדומה דכבר נעשה מעשה והוזה על הטמא אף שיש לאוקמי על חזקת טמא רובא עדיף וה"ה דע"א נאמן בזה דנאמן גם נגד הרוב, ועי' בנוב"י סי' נ"ב שכ' שאין לסמוך על זה רק לצרף לסניף ועי' בחא"ש להגר"ש קלוגר ז"ל דע"א וקול מהני דע"א מרע להחזקה, וכן ראיתי בתשו' בית שלמה חאה"ע באיזה סימנים שמחזק בזה דעת הנוב"י. ולפ"ז נראה בנ"ד כיון שיצא הקול שנהרג במלחמה ועדות עמפ"ע בא אח"כ אחרי שכבר יצא הקול ואיתרע לחזקת א"א יש לצרף לסניף דל"א בדדמי.
מכל הלין טעמא נראה דאע"פ דאין כל טעם אחד בפ"ע מספיק להתיר אבל בצירוף כל הטעמים ראוי להתיר, ובודאי דאין לגבב קולות במקום שיש איסור תורה אבל בחשש שאאמד"ר ושנחלקו בזה הראשונים ובמקום עיגון גדול בודאי ראוי לצרף לסניפים כל הטעמים.