אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ה · ז
בתוס' פסחים דכ"א ע"ב בד"ה כל מקום הקשו וא"ת יהא נהנה מחמץ בכרת דהא כתיב כל אוכל חמץ ונכרתה כו' והמגי' למשנה למלך תמה דהא בחולין דק"כ בד"ה אלא אם חמץ הוא ענוש כרת הא אכילה כתיב בי' כ' התוס' אע"ג דהוא אסור בהנאה, הנאת חמץ ליכא בי' כרת אלא לאו, וא"כ הרי מוכח דעל הנאה ליכא כרת, דאל"כ קרא דנפש לרבות השותה למ"ל דהא איכא כרת משום הנאה ונראה כיון דחרכו לפני זמנו מותר, היכא דנפסל מאכילה לפני הפסח, א"כ לולא קרא דנפש לרבות השותה, הו"א היכא דהמחהו לפני הפסח ונתבטל מתורת אוכל בכה"ג מותר בהנאה. ולהכי איצטריך קרא דנפש לרבות השותה גם בכה"ג שהמחהו לפני הפסח אבל אם המחהו בתוך הפסח הו"א דחייב כרת גם משום הנאה, וכמדומה ששמעתי הערה זו ויש לחלק.