אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ד · ה
ואולי י"ל קושיתו כיון דע"י המשכון נפטר מהחוב ממילא יש לאותו חמץ שיווי ממון, דהא יש לו בזה גורם לממון וחשוב יש לו בעלים דהא אם יאנס מחויב לשלם להנכרי, ונהי דאין אחריות זה מחייבו בב"י משום דהוי כמקבל אחריות על חמצו של נכרי ביד נכרי כמש"כ המג"א, אבל עכ"פ לענין זה מועיל שיש לו זכות ושיווי דחפץ בקיומו להפטר מחובו, ואין לומר כי מטי עידן איסורי' מיאש, דהא יצטרך לו אותו חמץ להפטר מחובו אצל הנכרי ואם יאנס יתחייב לשלם, וע"כ בכה"ג לא יצא מרשותו, ונפ"מ לפ"ז היכא דהנכרי פטרו מכל אנפי אחריות אף אם יאנס ובכה"ג אין להישראל שום גורם באותו החמץ דמחובו כבר נפטר, בזה שפיר יועיל היאוש שיזכה הנכרי ויהי' החמץ מותר בהנאה לאחה"פ אף אם לא אמר מעכשיו, ודבר זה צ"ע.