אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ב · יב
ועל כן נראה שהחילוק בין קבל עליו הנפקד ישראל אחריות או לא הוא מטעם אחר, דבודאי גם הגאונים מודים לסברת הרא"ש דכיון שהשאילו הנפקד לשמירת ממונו קרינן בי' ביתו, אלא דבחמץ כיון דכשהגיע זמן איסורו נאסר בהנאה אין זה ממון של המפקיד ול"ש לומר דכיון שהשאילו הנפקד לשמירת ממונו קרינן בי' ביתו דהא אין זה ממונו כלל. ולכן בהפקיד אצל נכרי אם נימא דאין המפקיד עובר לפי שאין זה ביתו א"כ למאי דקי"ל כר"ש דלאחר הפסח מותר הוי ממון הישראל דיש בו גורם לממון וממילא ראוי שתהא הרשות שאולה להמפקיד לשמירת ממונו ובדין שיעבור בב"י, אולם כיון שהגיע זמן איסור ונאסר בהנאה זכה הנכרי בחצרו והוי של הנכרי ממש ולא העמידו הכתוב ברשות ישראל בכה"ג להכי אינו עובר כמש"כ המקו"ח אבל בישראל אם לא קבל הנפקד ישראל אחריות ואינו עובר עליו הנפקד וחשוב ביתו של המפקיד דאעפ"י שאסור בהנאה מ"מ אי נימא דאינו עובר יש להמפקיד בזה דין גורם לממון, דהא אין הנפקד ולא המפקיד עוברים בב"י וראוי החמץ להשהותו לאחר הפסח ומותר מן התורה, וממילא דיש להמפקיד גורם לממון ובחמץ רבי קרא דגול"מ כממון דמי ועובר בב"י ולהכי עובר המפקיד, משא"כ כשקיבל הנפקד ישראל אחריות והנפקד עובר בבל יראה אפילו אי נימא דאין המפקיד עובר ג"כ לא הוי גורם לממון, דהא אסור להשהותו עד אחר הפסח משום קבלת אחריות של הנפקד וממילא אין להמפקיד שום זכות ממון בהחמץ ול"ש לומר דכיון שהשאילו הנפקד לשמירת ממונו קרינן בי' ביתו דהא אין זה ממונו כלל, ולהכי אין המפקיד עובר בבל יראה, וזהו החילוק בין קבל הנפקד ישראל אחריות או לא קבל, דבלא קבל שאי"ע הנפקד יש גול"מ להמפקיד ולהכי הוי ביתו ועובר, משא"כ כשקבל עליו הנפקד ישראל אחריות ואין בו גול"מ להמפקיד ואינו ממונו ואינו שאול בית הנפקד לשמירתו ולא הוי ביתו ואינו עובר עליו. אולם לפי"ז למש"כ הר"ן דבהפקיד אצל נכרי צריך בעור מדרבנן ואסור לאחר הפסח כמו שמוכח בפ' כל שעה בהמלוה על חמצו יעוי"ש, ממילא י"ל דגם בלא קיבל עליו הנפקד ישראל אחריות מ"מ כיון דאסור בהנאה לאחה"פ מצד חיוב בעור מדרבנן אין להמפקיד עוד שום זכות בהחמץ ואין בית הנפקד שמור להמפקיד ומה"ט בדין שלא יעבור עליו המפקיד מן התורה אף שלא קבל עליו הנפקד אחריות. וי"ל בכונת הגאונים שזכרו אחריות אצל הנפקד ישראל מעיקר הדין דמכילתא דכל היכא שקיבל עליו ישראל הנפקד אחריות אינו עובר המפקיד מן התורה, אבל היכא שלא קבל עליו הנפקד אחריות עובר המפקיד מדין תורה, אבל להלכה למש"כ הר"ן דאסור בהנאה לאחה"פ מדרבנן לפי שצריך בעור מדרבנן באמת גם היכא שלא קיבל עליו הנפקד אחריות אינו עובר המפקיד.