אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן ב › יא

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ב · יא

סימן ב

הרא"ש בפ"ק דפסחים כתב יש מן הגאונים שאמרו ישראל שהפקיד חמצו אצל נכרי או אצל ישראל חברו וקבל עליו הנפקד אחריות, הנפקד חייב בבעור ולא המפקיד אע"פ שהוא שלו כיון שאינו ברשותו, והביאו ראי' מן המכילתא דתני התם בבתיכם כו' מה ביתך ברשותך אף גבולך ברשותך, יצא חמצו של נכרי ברשות ישראל שהוא בביתו ואינו יכול לבערו, יצא חמצו של ישראל ברשות הנכרי שהוא שלו ואינו ברשותו, והר"י הי' אומר דלעולם ברשות המפקיד וחייב לבערו מן התורה כדאמר בפ' מרובה וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש. ולא הבנתי ראיתו וגם לא כתב לפרש ההיא דמכילתא שהביאו ממנו ראי'. ונ"ל דבר פשוט הוא דאע"פ שהנפקד קבל עליו אחריות מ"מ עיקר הממון של הבעלים הוא וכיון שהשאילו נפקד לשמירת ממונו קרינן בי' ביתו, וההיא דמכילתא איירי בנכרי שהלוה לישראל על חמצו כדתנן בפ' כל שעה עכ"ל. והנה נלאו חכמי לב לפרש שי' הגאונים לפ"ד הרא"ש שמפרש דוקא שנפקד קבל עליו האחריות ותמה ע"ז השאג"א בסי' פ"ג דממכילתא גופא מוכח דמיירי בלי אחריות דהא ממעט מיני' חמץ של נכרי בבית ישראל דע"כ בלי אחריות מיירי וסיפא דומיא דרישא, וכן מפורש בד' הרמב"ן דאף בלי אחריות אין המפקיד עובר, וכן מוכח מד' הר"ן ביחד לו בית דמותר באחריות ישראל משום דאפילו בחמץ שלו אינו עובר, וכן ממה שהביא הר"ן ראי' דעובר מדרבנן מהא דנכרי שהלוה ושם ע"כ בלא קבל עליו אחריות מיירי וגם עיקר הסברא תמוה דמאי נפ"מ אם קבל עליו הנפקד אחריות או לא קבל עליו כמו שהאריך בזה השאג"א ומסיק דבאמת אין נפ"מ, ומש"כ הגאונים שקבל עליו אחריות היינו דבישראל כה"ג הנפקד עובר אבל המפקיד אינו עובר אף שלא קבל עליו הנפקד אחריות יעוי"ש.

והמקו"ח בסי' ת"מ ס"ק ה' העלה דכשהוא בבית נכרי אין המפקיד עובר אפילו שלא קבל עליו הנפקד אחריות, אבל אם הפקיד אצל ישראל בעינן דוקא כשהנפקד קיבל עליו אחריות, וטעמו של דבר דאף הגאונים סברי דבית הנפקד קרוי בית המפקיד כמש"כ הרא"ש, רק דסוברים דכי אמרינן דחמץ אינו ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאלו הן ברשותו דוקא כשלא נכנס לרשות אדם אחר, אבל אם זכה בו אחר לא הפקיע רחמנא רשות אחר, ולפיכך כשהפקיד ביד נכרי משהגיע זמן איסורו ונאסר בהנאה הרי זכה הנכרי מצד חצר והוה של הנכרי [וס"ל להמקו"ח דלא דמי למש"כ התוס' בב"ב דנ"ד ד"ה אדעתא דציבי דאם יודע ואינו מתכוין לקנות לא קני, משום דכיון דלא ידע הנכרי דמתיאש הישראל הוי כאילו לא ידע שמת הגר. עי' במחנ"א הל' מכירה סי' ה'] משא"כ כשהחמץ מופקד אצל ישראל דלא נכנס לרשות אדם, דהא חמץ אינו ברשותו של כל ישראל, אבל כשקבל עליו הנפקד ישראל אחריות מסתבר להו כיון דהחמץ אינו ממון של המפקיד ואצל הנפקד הוי החמץ גורם לממון לא עשאן הכתוב כאלו הן ברשותו של המפקיד, וא"ש מה שתמה הרא"ש על הראי' שהביא רבנו יונה מב"ק וגונב מבית האיש, דהא גבי חמץ נעשה של הנכרי ממש ומקרי שפיר בית הנכרי, ומש"כ הרא"ש כיון דהשאילו לשמירת ממונו ביתו קרינן בי', כוונתו דשוב לא קני חצרו כמש"כ הטו"ז בסי' קפ"ט בחו"מ בתירוץ השני שם, ועפי"ז העלה המקו"ח לדינא דלא מהני אם מוציאו תוך הפסח לרשות נכרי כיון דכבר הגיע פסח ואף שנעשה איסור הנאה העמידו רחמנא ברשותו ועשאוהו כאלו ממון דידי' ושוב אין החצר קונה לנכרי דלאו ממון הפקר הוא רק ממון ישראל, שהרי כבר עשאו רחמנא ממון ישראל וגם אחרי שש הוי ממון ישראל לענין תשביתו עכת"ד. והנה מש"כ דאם זכה בו הנכרי לא אוקמי' רחמנא ברשותו ולהכי ישראל המפקיד אי"ע כ"כ הנוב"י והרבה מהאחרונים והיא סברא ישרה, אולם מה שמחלק המקו"ח בחמץ מופקד אצל ישראל דבקיבל עליו הנפקד אחריות ויש לנפקד גורם לממון. לפיכך החמץ של הנפקד ויצא מרשות המפקיד, תמיהני כיון שנאסר בהנאה איזה אחריות יש על הנפקד, ונהי שעובר בבל יראה כמו שעובר בחמץ שלו דעשאן הכתוב כאלו הן ברשותו, ולולא איסור חמץ הי' לו אחריות והוי כממונו, אבל עכשיו אין לו אחריות בפועל, וכמו שיצא החמץ מרשות המפקיד דהוי שלו ממש כמו"כ יצא מרשות הנפקד ולא נכנס לרשותו כלל, והד"ק מה בכך שהנפקד עובר בב"י משום קבלת אחריות יעבור גם המפקיד דהוי שלו ואינו ברשותו ולא נכנס לרשות ישראל. וכן מה שהעלה המקו"ח לדינא דלא מהני אם מוציאו תוך הפסח לרשות נכרי דאין החצר קונה לנכרי דלאו ממון הפקר הוא רק ממון ישראל, שהרי כבר עשאו רחמנא ממון ישראל, הוא תמוה למאד, דאטו אם עשאן הכתוב כאלו הן ברשותו לבל יראה ותשביתו הם קנין ממון הישראל, הרי החמץ אסור בהנאה כשארי איסוה"נ ומצווה לבערו והוי הפקר ולמה לא יזכה הנכרי ובודאי דהוי של הנכרי ממש כמו שזוכה בשארי איסורי הנאה. אלא שי"ל סברא אחרת דכיון דעשאן הכתוב כאלו הן ברשותו ונתחייב בבל יראה ובהשבתה לא מהני אפילו זכה הנכרי להפקיע מידי בל יראה כמו שלא מהני האיסוה"נ להפקיע מבל יראה ורק באופן שזכה הנכרי והוי שלו מקודם שנתחייב בב"י לא עשאן הכתוב כאלו הן ברשותו ודבר זה צ"ע.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה