אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לא · ו
ומשה"ק בר"פ הזורק ונתן בידה אין לי אלא ידה כו' וצריכא דאי אשמעינן גט משום דבע"כ מגרשה אבל גנב דליתי' בע"כ אימא לא כו' והא מויצאה והיתה הי' ילפינן דגבי קדושין ג"כ מהני חצירה והא קדושין דוקא מדעתה יפה הקשה וכבר קדמוהו בזה הנתיבות בפתיחה לסי' ר' יעוי"ש ונראה לפי המבואר בקידושין ד"ט כתבו לשמה ושלא מדעתה רבא ורבינא אמרי מקודשת ר"פ ורב שרבי' אמרי אינה מקודשת ופליגי בדרשא דויצאה והיתה דמה יציאה שלא מדעתה אף הוי' כן או דדרשינן מה יציאה בעינן דעת מקנה אף הויה בעינן דעת מקנה, ולפ"ז למדס"ל דאינה מקודשת משום דילפינן מקנה ממקנה ועיקר ההקש מקנה ממקנה ל"ש למילף חצר בקידושין מגט דבגט החצר אצל הקונה, המתגרשת ול"ש זה בקידושין דהקונה הוא הבעל רק הא דקונית ע"י שטר קידושין בחצירה אחרי שידעינן דחצר קונה בכל מקום אבל לפי ההו"א דרק בגט קונה חצר אין למילף בקדושין דילפינן מקנה ממקנה וקונה מקונה ותירוץ זה שמעתי בשם גדול אחד, אבל עדיין קשה לרבא ורבינא דס"ל דכתבו לשמה ושלא מדעתה מקודשת ואפ"ל לדידי' דאין למילף גנב מגט דבע"כ מגרשה ואין זה קנין רק נתינה ונתינה הוי על ידי חצר משא"כ בגנב דבעינן קנין להתחייב באונסין ולהכי בקידושין דבעינן דעתה ורצונה בע"כ שזהו קנין [וכ"כ הא"מ לצדד דאע"פ דכתבו הגט על איסוה"נ כשר משום דלא בעינן הקנאה אבל שטר קידושין על איסוה"נ לא מהני משום דאין קנין באיסוה"נ יעוי"ש] ומה"ט אע"פ דילפינן קידושין מגירושין מויצאה והיתה מ"מ בקידושין דבעינן דעתה ורצונה וע"כ דבעינן קנין אין ראי' מגט דמהני חצר על קנין כמו דמהני בנתינה, וק"ל בהא דקאמר שם ואי אשמעינן גנב משום דקנסי' רחמנא אבל גט אימא לא צריכי לשי' החולקים על פירש"י וס"ל דלא מהני שום קנין בגט לבד יד א"כ הול"ל דמגנב לא ידעינן רק דחצר קונה לגניבתו כמו שארי קנינים דמהני בגנב להתחייב באונסין אבל מנ"ל דחצירו הוי כיד ממש שתיהוי כנתינה ביד בגט ולהכי איצטריך ונתן בידה מ"מ דע"י הנתינה בחצר הוי כיד ממש וצ"ל כיון דאיתרבי מאם המצא תמצא בידו המצא תמצא מ"מ דדמי לידו מוכח מזה דחצירו הוי כידו ממש וצע"ק.