אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כט · יב
ומש"כ כת"ר בסברת הרשב"א שכ' דא"צ שיהי' שפוי בדעת בשעת נתינה והפנ"י תמה ע"ז דהא עיקר שליחות בנתינה הוא וכתב להסביר עפ"י מ"ש בס' דורש לציון ע"ד התוס' נזיר י"ב דלהכי לא הי' מצי משוי שליח על הפרשת חלה לפי דלא מהני שליחות על דשלב"ל אף שבידו לעשות ורק לפי שבידו להפריש חלה מעיסה המגולגלת אבל מטעם בידו גרידא לא מהני וקשה דאיך מהני כתבו ותנו בגט על שליחות הנתינה ותי' דדוקא גבי חלה שגלגול ולישת העיסה א"צ שליחות אבל בגט דכתיבת הגט צריך שליחות ואף להפוסקים שא"צ שליחות מ"מ בעי ציווי הבעל משום דאל"כ הוי שלא לשמה וע"כ שליחות חדא היא וכתיבה הוה התחלת השליחות ואף דבשעת נתינה ל"ה שפוי בדעת מ"מ די במה שהמשלח מצי עביד בעת התחלת מעשה זהו תו"ד. באמת אין זה דמיון דבגט דאמר כתבו ותנו הרי בשעת כתיבה מצי למיעבד מעשה הכתיבה ובשעת הנתינה מעשה הנתינה רק דקשה מ"מ הא בשעת מינוי השליחות ל"ה מצי המשלח למיעבד המעשה ובכולהו גיטי קודם כתיבת הגט א"י לעשות מעשה הנתינה וע"ז תירץ הדול"צ כיון דמתחילת השליחות הי' בידו למנות סגי משא"כ בנ"ד דבשעת חלות השליחות בעינן שיהי' המשלח ראוי לאותו דבר ואם אינו ראוי אין השליחות נתפסת או שמתבטלת א"כ מה יועיל מה דבשעת הכתיבה הי' ראוי לאותו דברי ובעיקר תי' הדול"צ אינו מספיק דהא משנתינו היא ס"פ התקבל אמר לב' כתבו ותנו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויחנו כו' דברי ר"מ והא ר"מ ס"ל דגט שמצאו באשפה כשר ולא בעי שליחות בכתיבה וגם לא בעי לשמה בכתיבה ומ"מ מהני שליחות על נתינה טרם שנכתב הגט וגם אי נימא דשליחות חדא היא אבל כ"ז כשהם עצמם השלוחים על הכתיבה ועל הנתינה אבל היכי מצי למשוי להעדים שלוחים על החתימה בטרם שנכתב הגט ובגוף קושיתם יעוי' במחנה אפרים פ"ג מה"ג ובנתיבות סי' רמ"ג ובתשו' רעק"א ואכמ"ל.