אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כט · ו

ה

ומה שהוסיף מעכ"ת לחזק סברתו דאם זה חשוב מנוי שליחות א"כ גם בכל הרוצה לכתוב גט לאשתו אמאי לא מהני כיון דעשה שליח למי שירצה לכתוב והרי שמע זה שרוצה שליחות מפי הבעל כיון דבזה חשוב מינוי שליחות מצד הבעל, הנה באמת בתוס' דף ס"ו ד"ה כל בתי' הראשון מבואר דגם בגט מהני כל הרוצה וגם לפי תי' השני אשר לפי הנראה מכוונים הם עם דברי הרמב"ן וכ"כ היש"ש לפי פי' הר"ן כוונת הרמב"ן לפי דמדעתו קאמר ולפ"ז באומר מפורש כל הרוצה לכתוב גט לאשתי יהי' שלוחי הי' מועיל וא"כ בזכי' אנן סהדי דהוי כמו שאמר מפורש וגם אם נפרש דכונת הרמב"ן לפי דבכתיבת הגט בעינן שמיעת קול ובעינן שליחות של ציווי י"ל ג"כ דהוי מינוי שליחות לכשיתרצה אלא שאין זה שליחות של ציווי כיון דאמר רק כל הרוצה ואף דל"ב שליחות בכתיבה לא מהני משום דל"ה לשמה משום שאין זה לשון של ציווי והבנת מעכ"ת בפי' דברי הרמב"ן הוא עפי"ד העונג יו"ט אך גם לדבריו יל"פ דדוקא בכתיבה דלכשיתרצה לכתוב גט לאשתו אז יהי' חלות השליחות וכלתה אמירתו ול"ה שמיעת קול מהבעל ול"ה לשמה וע"כ אנו צריכים לדון מדין ברירה למפרע והא קיי"ל דאין ברירה אבל בנתינה סגי לכשיתברר אח"כ ובזה שוב חל ג"כ למפרע וכמש"כ הנתיבות סי' ס"א והרשב"א בתשו' פ"ב ובעיקר דברי הרמב"ן יש לפרש ג"כ דס"ל כשי' הרמב"ם דלפי המסקנא ניחותא דמצוה מהני ואין כל הרוצה לשון שליחות כמש"כ הר"ן דמדעתו קאמר ובתרומה מהני משום ניחותא דמצוה דסגי גילוי דעת וכ"כ בס' נודע בשערים.

והנה באומר לעשרה כתבו וחתמו ותנו גט לאשתי אחד כותב ושנים חותמים ואחד נותן וכ' הנוב"י בסי' צ"א דלהכי אין בזה חשש ברירה אף שלא יחד הבעל מי יהי' הכותב והחותם והנותן לפי שא"צ בירור למפרע והבעל מינה בדבורו שכל אחד יהי' שליח בעת עשותו יעו"ש [ועיקר חידוש הנוב"י בברירה שם כ"כ הר"ש בפ"ה דמע"ש והתוס' בב"ק דס"ט והרשב"א בת בתשובה] ולפי"ז בשחטו בו שנים ורוב שנים ורמז ואמר כתבו גט לאשתי דכותבים ונותנים לפי דדמי למסוכן ויעוי' בב"ש סי' קכ"א ס"ק י"א דלשי' הרמב"ם אין זה אלא ספק מדרבנן וכן בשכ"מ ונשתתק ולא חילקו בדבר בין רמז ואמר לשנים או לעשרה ואם נימא דגם לשי' הרמב"ם כל זמן שלא נתרצה השליח ולא חלה השליחות בפועל לכשנשתטה המשלח שוב לא יכול לקבל השליחות א"כ יחודש דין חדש דברמז ואמר לעשרה שלא נתברר השליח מתחלה רק בעת עשותו ובזה בעת עשותו הוה ספק תורה ומדלא חילקו הפוסקים קצת ראי' שאין חילוק בזה [אלא דגוף ד' הנוב"י שם תמוהים שהם נגד ד' תשו' הרשב"א המובא בב"י אה"ע סי' קמ"א ובב"ש שם ס"ק ס"א ובהא דאמר לעשרה כתבו גט לאשתי לאו מצד ברירה הוא דעשה שליח לכולם כמש"כ בשו"ת הרשב"א שם וע"י בקצוה"ח סי' ס"א אלא דהרשב"א סותר א"ע למש"כ בתולדות אדם סי' פ"ב ובחדושיו לב"ק דס"ט בהא דכל המתלקט דכיון דמהני להבא א"צ לברירה ומש"כ הנוב"י שם דבאמירת כל הרוצה להיות שליח קבלה כיון דלא יחדה לא מהני עפי"ד התוס' גיטין דס"ו באמת לתי' הראשון מהני ולתי' השני דוקא בכתיבה כמש"כ היש"ש דדהתוס' כמש"כ הרמב"ן וגם מה שחילק בין שתלה ברצון השליח ובין שתלה במי שיבחר פלוני החילוק אינו מובן אלא דלד' הקצוה"ח יש פנים לומר דכל הרוצה היינו שעושה שלוחים לכל העולם ול"ש לברירה משא"כ במי שיבחר].

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה