אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כז · ג
והנה בד' הר"ן שכ' דבלא הכיר בה צריכה גט י"ל דדוקא בלא הכיר בה סתמא אבל בהטעתו דגם ר"ה מודה דאין לה כתובה י"ל שא"צ גט אפילו מדבריהם ודוקא בלא הכיר בה קיי"ל במומין באה"ע סי' ל"ט דבקדשה סתם וכנסה סתם דצריכה גט מספק דלא כרבא וה"ה בחיי"ל משא"כ בהטעתו דבכה"ג גם ר"ה מודה דאין לה כתובה מן הדין א"צ גט ורק דהחמירו כמו באילונית, ובאמת לא מצינו מפורש בזה שצריכה גט מדבריהם, ולהמחברים דס"ל דבלא הכיר בה צריכה גט מדבריהם וגזרינן אטו הכיר בה כמו כן י"ל בהטעתו, אבל אם נימא דבלא הכיר בה צריכה גט מדינא דמסתמא מדלא חקר נתפייס אפשר דבהטעתו אפילו מדרבנן א"צ גט דהא קי"ל באה"ע סי' ל"ט בקדשה סתם וכנסה סתם דצריכה גט מספק דספוקי מספק"ל דלא כרבא, ועי' ברמב"ם בפ"ז מהל' אישות ה"ח ובד' המ"מ שם דפסק כרבא נגד רבה דבתרא הוא ולהכי לא מצינו שהחמירו מדבריהם להצריך גט וגם במומין שכל הרמב"ם את לשונו וכתב דהמקדש אשה סתם ונמצא עליה אחד מן המומין הפוסלים בנשים הר"ז מקודשת מספק וי"ל דוקא סתם מומין אבל מומין הגדולים הפוסלים גם באנשים א"צ גט כלל לפי שבודאי מקפידים עליהם דלרבה דס"ל דהוא מדבריהם ה"ה במומין הגדולים שלא תהא א"א יוצאת בלא גט אבל לרבא דספוקי מספק"ל אי קפדי י"ל דהיכא דבודאי קפדי א"צ גט אפילו מדבריהם ולהכי לדידהו גם אילונית א"צ גט ולפי פסק הרמב"ם והשו"ע כרבא בדין דבחיי"ל באופן שבודאי מקפידים ולא נתפייס א"צ גט אפילו מדבריהם אם כן אפשר דלא החמירו כלל מדבריהם ובפרט לשיטת הפוסקים דגם באילונית שלא הכיר בה א"צ גט אפילו מדבריהם ולא מצינו שהחמירו בכה"ג דהוי מקח טעות בדברים שמקפידים בודאי היכא שהטעתו א"צ גט כלל ומה"ט אפשר דגם בהטעתו בחייבי לאוין א"צ גט.
וראיתי בהפלאה כתובות דק"א, שתמה בהא דקאמר הש"ס לא תימא הא סתמא אלא כנסה בחזקת שהיא כן ונמצא שאינו כן דבמאי מיירי אי בתנאי מפורש הא בכה"ג מאי איריא דאין לה כתובה הא גט נמי לא תיבעי ואם בלא תנאי רק שהטעתו כמו שפירש"י מאי נפ"מ הא סתמא בחזקת בתולה ותי' דמיירי בתנאי אלא שדרה עמו אח"כ דגט בעי אבל כתובה לא משום דהכתובה הוא רק על תחלת נשואין אף אם הוא באיסור יעושה"ט, ובאמת בפשוטו דרש"י צודקים דשאני לא הכיר בה סתמא מהטעתו דלא הכיר בה אפשר דהי' מתפייס כמש"כ הר"ן וגם גוף דיוקו מאי איריא דאין לה כתובה הא גט נמי לא תיבעי אינו מובן דרק במשנתינו דתני אין לה כתובה דייק הש"ס הא גיטא בעי משא"כ בזה דתני דיש לה כתובה ורק דדייק הש"ס הא כנסה בחזקת שהיא כן ונמצא שאינה כן כמו דאין לה כתובה גם גט לא תיבעי אבל עכ"פ מדרש"י מפורש דלא כהפלאה וגם בהטעתו שהיא בתולה ושלא נתקדשה אף שלא היתה תנאי מפורש אין לה כתובה ואפשר דבכה"ג גם גט א"צ וכמו שחלוק לר"ה לענין כתובה.