אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כז · ב
אולם בס' עצי ארזים תמה מאי שנא גבי מומין אמרינן דאין אדם מתפייס במומין וגבי איסור אמרינן דאפשר שיערב עליו המקח מ"ש ממוכר בשר טריפה בחזקת כשירה שהמוכר צריך להחזיר הדמים אף בעד מה שכבר אכל יעוי"ש והא אין לך מום גדול מזה ובשו"ת תפארת צבי סי' א' כתב בקצרה דחייבי לאוין שלא הכיר בה א"צ גט אלא מדרבנן ובשו"ת ברית יעקב חאה"ע סי' צ"א האריך בזה ג"כ שא"צ גט אלא מדרבנן ובס' מלבושי יו"ט ח"א חידש מדעתו דהאי לא הכיר בה דפליגי ר"ה ור"י היינו היכא שהיא באה מעיר אחרת ולא הי' עליה שום חזקה כלל מאי היא והוא לא חקר ולא דרש אחריה כלל וגם ממנה לא שאל וקידשה סתם לכך ס"ל לר"ה דיש לה כתובה כיון דעליו הי' מוטל לדרוש ולחקור בזה אם היא מותרת לו ולא הי' לו לסמוך על זה שלא הודיעה לו וכיון שלא דרש אמרינן דמוכח הדבר דערב עליו המקח אף באיסור אבל היכא שהיא מוחזקת בעיר שהיא בתולה ולא נתקדשה מעולם לשום אדם גם ר"ה מודה דאין לה כתובה וזה מיקרי קידשה בחזקת שאינו כן ונמצא שהוא כן דאין לה כתובה ורש"י פירש שם שהטעתו ואמרה שלא נתקדשה מעולם ובכה"ג הוי מקח טעות וא"צ גט מן הדין ומה שפסק הרמב"ם דאם קידש חייבי עשה ולא הכיר בה חייב בכתובה ותוספת כתובה היינו ג"כ בסתמא דפשע שלא חקר ואמרינן דנתפייס והאריך בזה ומסיק דהיכא דהטעתו אין לה תוספת לכו"ע ואינה צריכה גט מן הדין כמו אילונית שלא הכיר בה ומדרבנן תלוי במחלוקת הפוסקים באילונית דלשי' הפוסקים דאילונית א"צ גט אפילו מדרבנן גם חיי"ל שהטעתו א"צ גט ובזה מישב דעת הב"ח בסי' קכ"ז מה שהשיג עליו הטו"ז על מה שהביא הטור בשם הרא"ש בתשובה דאם נתגרשה בגט מוקדם ולא נודע הפסול עד שקידשה דלא תפסי קדושין וא"צ גט ממנו ומותרת לחזור לראשון ותמה הב"י על זה הא פסול מוקדם אאמד"ר ומישב הב"ח כיון דלא נודע הפסול עד אחר קדושי שני א"כ קדושי שני הוי קדושי טעות דאלו הוה ידע מהפסול לא הי' מקדשה והטו"ז השיג על זה מסי' ל"ט דהמקדש אשה סתם ונמצא עליה מומין הר"ז מקודשת מספק ובזה מיושב ד' הב"ח דס"ל דמום דאיסור לא גרע ממום דאילונית והרא"ש לשיטתו דגם מום דאילונית לא בעי גט כלל ולבסוף מסיק דאפשר דמום דאיסור יש יותר לחוש מדבריהם שלא יאמרו א"א יוצאת בלא גט אף לשי' הפוסקים דאילונית א"צ גט אפילו מדבריהם ותמה על דברי הנובי"ת שהצריך גט מן הדין בהטעתו זהו תו"ד.
ולכאורה חדושו מתמיה מדהתוס' ביבמות צ"ב ביבמה שניסת לשוק דכסבורה שלא הי' לה יבם והי' טעות אצל שניהם וגם אי נימא לחלק משום דיהי' מותר בה אחר החליצה לפי שהנשואין היו בשוגג יקשה מד' תשובת הר"ן סי' ס"ג שנמצא אח"כ שהגט פסול מספק והצריך גט מן השני ודוחק גדול לומר שזהו רק מחשש דבריהם שלא יאמרו א"א יוצאת בלא גט דהא כיון דהוי ספק פסול א"כ ספק דרבנן להקל דשמא הגט הראשון פסול בודאי וא"צ גט מן השני כלל ובזה ל"ש לומר שהי' להם לחקור כיון שיצא מתחלה הגט כשר ואח"כ נודע מפסולו, אולם י"ל דשאני בנידון הר"ן דגם אחרי קדושי שני יש לה תקנה ע"י שיגרש הראשון בגט כשר וראוי' להתקיים ועל כן לא הוי קדושי טעות ולפיכך צריכה גט מהשני, אולם לפ"ז נסתרים ד' הב"ח דאם נתגרשה בגט מוקדם ולא נודע הפסול עד אחר שנתקדשה הא יש לה תקנה על ידי שיגרש הראשון גט כשר דתהי' מותרת לשני ולא הוי קדושי טעות, ובפרט למש"כ הב"ח דאף אם בנה מורכב על כתיפה יוצאת בלא גט ומותרת לראשון הא כמו כן מותרת לשני ע"י שיגרש הראשון, וגם אם נימא דאסורה לראשון ושני כמבואר במשנה דגיטין דע"ט דתצא מזה ומזה וכמו שתמה הגט פשוט על הב"ח מ"מ לפי סברא זו בעת הקדושין לא הוי קדושי טעות דהא היתה רשאית להשני ע"י גרושין מן הראשון לפני הנישואין וממילא אף שנאסרה אחרי כן מ"מ בעת הקדושין לא הוי קדושי טעות, ועפי"ז יחודש דאם הי' הקדושין תחת החופה למש"כ הריטב"א דגם בנכנסה לחופה ול"נ תצא מזה ומזה דחשיב עבדי איסורא ובכה"ג הוי קדושי טעות דאין עוד תקנה על ידי שיגרש הראשון וגם הר"ן יודה בזה.