אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כה · יד

יג

והנה בגוף השאלה ששאל מאתה הטבעת להראות לו למען יראה איכותו ואח"כ נתן הטבעת על אצבעה וקידשה ובאותו היום שאלה אשה אחת ממנה מה האהבה שביניהם והשיבה שאלו מאתו דעתו ע"כ לשון השאלה אם כי לא נמצא מפורש בראשונים הדין אם קידשה בשאלה או בפקדון ששאל מאתה או שהפקידה אצלו ורק קידשה בגזל או בחמס ובגניבה ובכנסי סלע זו בחוב המבואר בגמ' והי' צדדים לחלק מזה אך הפוסקים סתמוה ומדברי המהרי"ט ח"ב סי' קל"ח נראה דאין חילוק בדבר ובלא שדיך יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי היכא שקיבלה בשתיקה ולא אמרה הן ואעפ"י דגבי כנסי סלע שאני חייב לך מבואר באה"ע סי' כ"ח ס"ג דדוקא שאמר סלע זו שאני חייב לך אבל כנסי סלע זו סתמא אעפ"י שחייב לה והגיע ז"פ מקודשת ואינה יכולה לומר לפרעון קבלתי יעוי' בלח"מ פ"ה מהל' אישות הי"ג דגבי גזל אע"ג דנותן לה סתם אנן סהדי דהיא קבלה בתורת גזל שלה ורק לגבי חוב אמרינן דאפשר שיפרע לה החוב אחרי כן משא"כ גזלן יעו"ש מ"מ נראה לחלק דדוקא גבי חוב דהלואה דלהוצאה ניתנה א"כ ברשות הלוה איתנהו א"כ היכא שקידשה בסלע אף דחייב לה סלע אמרינן דלשם קדושין קיבלה והחוב יפרע לה אח"כ אבל היכא ששאל ממנה חפץ דמחויב להחזיר לה דשאלה הדרא בעינא היכא שמחזיר לה החפץ ואומר לה שנותן לשם קדושין וקיבלה בשתיקה אף דלא הזכיר לה בעת הקדושין דמחזיר לה מה ששאל ממנה יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי שו"ר שכ"כ בשו"ת מהרי"מ והדבר פשוט דבלא שדיך בשאלה ובפקדון הוא כמו בגזל דיכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי.

והנה בנ"ד מה שנראה שהי' ידידות ביניהם אם גם נאמר דהוי כשדיך כבר כ' המהרי"ט בסי' קל"ח להסתפק בדין זה אי טעמא דשדיך משום אקרובי דעתה דאמרינן הא דשתקה משום דניח"ל שהרי עומדת היא להנשא לו אי דכונה דשדיך היינו שדבר עליה כדרך כל הארץ וארצי קמה שתתקדש לו ונתרצית להתקדש לו ועמד ונתן לה כסף זה בתורת קדושין ושתקה מסתמא ניח"ל דאין חוששין דילמא הדרה בה ממה שנתרצית קודם כו' והמהרי"ט אסיק דבכה"ג לא הוי רק ספק קדושין ולפ"ז גם אי נימא בנ"ד דהוי כשדיך יותר מספק קדושין לא הוי בכה"ג ובזה יש לדון בקדושי עד אחד שאין גם קדושי ספק לא מיבעי לפמש"כ המהרי"ט וכ"כ הנובי"ת סי' ע"ה דלר"פ דאמר המקדש בע"א חוששין לקדושין רק מדרבנן והוי ספק קדושין מדרבנן אלא אפילו נימא דלר"פ חוששין לקדושין מדאורייתא לא הוי רק ספק קדושין וכמש"כ הנובי"ק סי' ס' יעושה"ט] ובזה נראה ליישב קו' החת"ס לרב פפא מהתוספתא נתיחדה שחרית בע"א כו' א"צ גט עפ"י המבואר באה"ע סי' קמ"ט ס"ב דנבתיחדה אחר הגירושין א"צ גט אלא מספק והוי ס"ס] ולדידן דהסמ"ג יחידאי נגד כל הפוסקים לחוש לקדושי ע"א והגר"א בסי' מ"ב ס"ק ע' כ' בשם הרשב"א שכל הפוסקים חולקים עליו ולית דחש לה] בודאי אינו אלא קדושי ספק מחומרא דקדושין ובשדיך בכה"ג דלא הוי רק ספק קדושין יש בזה ס"ס וחזקת פנוי'.

ועוד נראה דיש לדון בזה במש"כ המהרי"ט דבכה"ג הוי ספק קדושין דהוי ספק שדיך לפי מה שכתב הרא"ש בב"ב פ"ט באיבעי דהמקדיש כל נכסיו דכיון דסלקא בתיקו ומספק"ל אי שייכי הכא אומדנא אי לא נראה שאין מבטלין ההקדש וההפקר ועל פי ביאור הקצוה"ח בסי' ר"נ סק"ה דהיכא שנולד ספק באומדנא דמוכח הוי דברים שבלב ודברים שבלב אינם דברים היכא שסותרים מה שאמר בפיו, ולפ"ז בהא דשדיך וקיבלה בשתיקה דאמרינן דאחילתי' והקנתה לו החפץ הגזול או המושאל אף שלא שמענו כלל הוא רק מצד אומדנא דמוכח וא"כ כיון שיש לנו ספק בזה אי נתרצתה לקדושין או דשקלה ודידה שקלה שוב לא הוי אומדנא דמוכח ולשי' הרא"ש הוי דברים שבלב וביותר יש לדון בזה דאמרה שלא נתכונה לשם קדושין דאע"ג דבכל מקום הוי קדושין משום דמה שלא נתכונה הוי דברים שבלב כמש"כ הנובי"ק אה"ע סי' נ"ט דלאו משום חסרון נאמנות רק משום דברים שבלב אינם דברים לסתור מה שאמרה בפה או נגד המעשה שקיבלה בשתיקה אבל בכה"ג דכל עיקרה של קדושין בנוי על יסוד אומדנא ובספק שדיך הוי ספק אומדנא וממילא דאין סתירה ודאית מה שקיבלה בשתיקה ויכולה לומר שלא נתכונה לשם קדושין ומה ששקלה דידה שקלה ולפי"ד המהרי"ט שכ' דספק שדיך הוי ספק קדושין צ"ל דהוא לשי' הרמב"ם ושאר פוסקים החולקים על הרא"ש באיבעי דהמקדיש כל נכסיו וגם ספק אומדנא מהני.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה