אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כה · יג
ולמשנ"ת בגיטין וקדושין דבין לשי' הר"ן ובין לשי' הב"י עדות מיוחדת אם לא ראו הקדושין שנים כאחד לא חל הקדושין כלל וכדמפורש בתוספתא נתיחדה שחרית וערבית א"צ גט ובעינן צירוף בראי' ובהגדה בקדושין דעת הכנה"ג הובא בקצוה"ח סי' ל' ס"ק ח' דמקשינן לראי' כמו בד"נ א"כ בטל הצירוף גם לר' יוסי [והכנה"ג כתב דעדות מיוחדת בהגדה תלוי בפסול עדות מיוחדת בראי' בקדושין ומאן דלא בעי ראי' כאחד לא בעי הגדה כאחד וצ"ע דהא אין מחלוקת בדבר דהא גם לשיטת הבית יוסף על חלות הקדושין לא מהני עדות מיוחדת כמפורש בתוספתא ואולי נאמר דמה שלא חלו הקדושין הוא לפי שאין עדי קיום בדבר ועל נאמנות הקדושין אם העיד העד שנתקדשה בפני ב' וכן עד שני ממעשה קדושין אחרים שפיר מצטרפים לשי' הב"י ומקשינן לפ"ז הגדה לראי' של נאמנות ולא לראי' של חלות הקדושין וצ"ע ועי' מקנה חי' אה"ע סי' מ"ד], ולמש"כ לרב פפא דס"ל דהמקדש בע"א חוששין לקדושין לר"י אף אם נמצא קרוב או פסול שפיר חוששין לקדושין אבל לרבי דס"ל דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותו בטילה אף בד"מ משום דס"ל דהוא פסול עצמית וכאלו כל העדים קרובים או פסולים ממילא גם למ"ד המקדש בע"א חוששין לקדושין עדותו בטילה וחשש המורה בתשו' מוהר"מ פאדוואה הוא לפ"ז רק למה שחשש להלכה כר"י ולרב פפא כנ"ל.