אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כה · ט

ח

כל זה כתבתי לפלפל בעיקר הדין אם מצטרף עד ידיעה ועד ראי' אבל בנידון דידן פשוט דלא הוי עד ידיעה משום דבנידון המרדכי המובא בב"ש דלא ראו העדים הנתינה ורק שראו יוצא האתרוג או הטבעת מתחת ידה והעדים לא ראו את המסירה ושמעו לשון הקדושין דיינינן שיש כאן ידיעה בלא ראי' שהרי ראו מתחלה אצלו ואח"כ יוצא מת"י ושמעו שמקדשה עכ"פ כיון שרואים יוצא מת"י מיד אחר הקדושין הרי הוכחה שנתן ומסר לידה ומסתמא לשם קדושין משא"כ בזה שהטבעת הי' שלה ואין ראי' ממה שיוצא מתחת ידו שנתן לה לשם קדושין שהרי הי' מחויב להחזירה ואפילו הי' שומע לשון קדושין מהכ"ת נימא שקידשה בעת מסירתו לידה שהרי הי' מחויב להחזיר, ועוד דהא לא שמע רק הרי את וכבר האריך בשו"ת בית אפרים חאהע"ז סי' נ"ח דהרי את לאו כלום הוא וכן הביא שם שו"ת בית דוד שהביא כמה תשובות בזה וכתב שהדבר פשוט ומכש"כ אם לא ראה הנתינה ולא שמע רק אמירת הרי את שמי שחושש בזה להחמיר אינו אלא מן המתמיהים יעו"ש, ואף לפמש"כ שאמר ששמע תחלת לשון הקדושין ולא הסוף ואינו זוכר התיבות דמ"מ זה פשוט דכל שלא אמר ששמע לשון קדושין הרי את מקודשת אין כאן עדות כלל וכיון שאין ממש בעדות העד השלישי ולא נשאר רק עדות האב והבן.

והנה בנוגע לעדות האב והבן שלא הוי אלא עד אחד ובמקום עיגון פסק הרמ"א להקל אלא אף שלא במקום עיגון יש לדון בזה, והנה ז"ל הרמ"א בסי' מ"ב ס"ב וכן אם קידש בפני שנים והאחד מהם קרוב הוי כמקדש לפני ע"א והח"מ מפרש באופן שלא נצטרף בראי' לדעת הרא"ש דתרתי בעי שכיון בשעת ראי' כדי להעיד ובא לב"ד והעיד או לדעת הרי"ף שנאמן לומר שלא הכיר בקרבתו והב"ש חידש שם דלדעת התוס' והרא"ש אפילו נתכוין להעיד מ"מ כיון שלא נתבטל בראי' גרידא רק בצירוף הגדה א"כ בקדושין הרי חלה משעת ראי' וא"א להתבטל עוד ע"י צירוף בהגדה וכתב ומה"ט אם קידש בפני שנים והאחד מהם קרוב דינו כמקדש לפני ע"א עיי"ש.

ובנ"ד מטעם שלא נתכונו להעיד [אעפ"י שאמר המקדש אתם עדי הרי אמר לאחר הקדושין] הא כתב הש"ך בחו"מ סי' ל"ו דהיכא שלא נתכונו הכשרים והפסולים נפסלו בצירופם ומטעם שחשש הח"מ לדעת הרי"ף היכא שלא הכיר בקורבתו הא אב ובנו יודעים שפסולים ומה שחשש הגאון רע"א בתשובה סי' צ"ד דבעדים קרובים זה לזה וכל אחד לעצמו כשר וגם בצירופם כל אחד הי' בדין שיהי' כע"א אלא דאין עולים לשנים ורק מחמת הדין דנמצא אחד מהם קרוב או פסול פוסל את הכשר וא"כ לפ"מ דלא ידע הכשר הדין הזה דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותו בטלה לדעתו צירף לכשרים דהם כשרים אלא דאינם נחשבים כשנים יעו"ש, נראה דסברת הגאון רעק"א הוא בשלשה עדים שנים קרובים זל"ז ואחד כשר שנצטרף לכשרים דהא כל אחד כשר בפ"ע וצירוף של שניהם ביחד א"צ משא"כ בשני עדים הקרובים זל"ז הא נצטרף לפסול גם בלא הדין דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותו בטילה ואפי' לדין עד אחד למאן דס"ל דהמקדש בע"א חוששין לקדושין הא מ"מ שני עדים עדיפא דע"א רק חוששין לקדושין ואפילו אי נימא דלר"פ קדושי ע"א הוי קדושי תורה מ"מ ב' עדים עדיפא לחוב לאחרינא ושאין הבע"ד יכול להכחישם וכיון שנצטרפו הקרובים זה לזה לשני עדים א"כ נצטרף ממילא לפסול והוי כהכיר בקורבתו ובפסולו ממילא נתבטל ג"כ מדין ע"א כדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול דעדותו בטילה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה