אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כא · ג

ב

אולם עיקר היסוד שכ' הפר"ח והשעה"מ בשיטת הרמב"ם בישוב קושית הכ"מ דהא דלאו הניתן לתשלומין אין לוקין עליו משום דבפירוש רבתה תורה לתשלומין ואין לוקה ומשלם וכמש"כ הריטב"א בשם הרמ"ה תמיהני לדבריהם ממש"פ הרמב"ם בפי"א מהל' שכירות שאינו לוקה משום לאו דלא תלין פעולת שכיר דהוי לאו הניתן לתשלומין וכן בכובש ש"ש והא חיוב תשלומין דפעולת שכיר הוא משעת קציצה או בשכיר יום משכלה היום נתחייב בתשלומין ולאו דלא תלין אינו עובר רק עד בקר וכיון שאינם באים כאחד למה לא ילקה ומשלם והרי הריטב"א כתב במכות שם בשם הרמ"ה וז"ל כיון דגברא בר תשלומין הוא אפילו בטלו אינו לוקה שאין אדם לוקה ומשלם ונצטרך לפרש דברינו דחיוב תשלומין משעת חבלה דיינינן ליה בחיוב תשלומין ואע"פ שנשרף מאליו או נאבד דאי לא למאן דתני קיימו ולא קיימו למה אינו לוקה ומשלם דהא חיוב מלקות על שעת גזילה ותשלומין על שעה שנאבד או שנשרף אלא ודאי כיון דחייב בתשלומין דחבל שלא כדין הו"ל מאותו שעה כגזלן שמשלם כשעת הגזילה כל היכא דאיתבר ממילא כו' הרי מפורש מדברי הרמ"ה דאם לא היו באים כאחד הי' לוקה ומשלם גם במשכון וגזילה א"כ למה לא ילקה בכובש ש"ש ובלאו דלא תלין כיון דנתחייב בתשלומין מקודם ומלקות אחרי כן וכן בגניבה וגזילה יקשה למאן דס"ל בטלו ולא בטלו ועיקר חיוב המלקות בשעת ביטול העשה א"כ היכא דשרפו בידים למה לא ילקה וישלם דהא חיוב ממון נתחייב בעידנא דאגביה וחיוב מלקות בשעה שביטל העשה ושרף בידים וניהו דהרמב"ם לשיטתו בפי"ח מהל' סנהדרין שפ' כמ"ד קיימו ולא קיימו ובאים כאחד חיוב ממון ומלקות אבל מ"מ יקשה דלמ"ד בטלו ולא בטלו היכא דשרף הגזילה בידים ועל זה י"ל דלפי סברת הרמ"ה למ"ד בטלו ולא בטלו מתחיל ג"כ חיוב מלקות מעבירת הלאו וכן מוכרח בדעת הרמ"ה שם דאל"כ אכתי תקשה למ"ד בטלו ולא בטלו דישלם וילקה ישלם דהא הו"ל גזלן משעת חבלה וילקה בעת בטול העשה ועכצ"ל דגם למ"ד בטלו ולא בטלו חשיב באים כאחד ואין לוקה ומשלם, אולם ק"ל לפי סברתם דמצד אין לוקה ומשלם אינו לוקה בלאו הניתק לתשלומין א"כ לר"מ דס"ל לוקה ומשלם בגניבה וגזילה היכא ששרף ואינו בעין דלא הוי נל"ע רק לאו הניתק לתשלומין ילקה ולא אשתמיט תנא למימר שילקה ובחולין דקמ"א מוכיח מברייתא דגנב וגזלן ישנו בכלל מלקות ארבעים דס"ל דלאו הנל"ע לוקין עליו ולדבריהם עדיין קשה היכי שנגנב דלד' הרמב"ם בהל' גניבה הוי לאו הניתק לתשלומין ולא הוי נל"ע וכן בגזילה היכא שנשרף למה ילקה וישלם דהא אין לוקה, ומשלם, ומה בכך דנל"ע לוקין עליו ואם נימא דמפרש באופן דהגזילה בעין וגם גניבה בעין נאמר דהוי נל"ע כמו גזילה והיכא דהוי בעין ל"ש לומר אין לוקה ומשלם דס"ל דהיכא דבעין לא אמרינן בדמים קנינהו דא"כ יש לדקדק דמנ"ל דס"ל דלאו הנל"ע לוקין עליו דילמא מיירי הברייתא היכא דאין החפץ בעין ואעפ"י דהוי לאו הניתן בתשלומין ס"ל כר"מ דלוקה ומשלם אעכצ"ל דסתמא דברייתא דגנב וגזלן ישנו בכלל מלקות ארבעים ע"כ בכל גוני לוקה בין היכא דאיכא בעין או שאינו בעין ועדיין קשה היכא שאינו בעין מה בכך דלאו הנל"ע לוקין עליו הא אין לוקה ומשלם ודוח"ל דס"ל להש"ס לאוקמי הך ברייתא כמ"ד דלאו הנל"ע לוקין עליו וכר"מ דלוקה ומשלם דכל כי האי לא הו"ל לסתום, מכל זה מוכח דהא דלאו הניתן לתשלומין אין לוקין עליו לאו מדין דכדי רשעתו אלא מצד קלות הלאו דכל דגלתה תורה דמשלם ומתקן העון אשר חטא דמי ללאו הנל"ע.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה