אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כא · ב
ולכאורה נראה בטעם הדבר בשי' הרמב"ם ע"פ מה שפסק בהלכות גזילה פ"א כל הגוזל כו' אין לוקין על לאו זה שהרי הכתוב נתקו לעשה שנאמר והשיב את הגזילה זו מ"ע ואפילו שרף את הגזילה אינו לוקה עכ"ל מבואר מדבריו דהיכא דמחזיר בעין הוי ניתק לעשה משא"כ היכי שנשרף אינו מקיים מ"ע דוהשיב ול"ה נל"ע רק שאינו לוקה לפי שחייב לשלם והרי ניתן לתשלומין וכן מפורש בדהר"מ בפי"ח מהל' סנהדרין הל' ב' שכתב וכל לאו שניתן לתשלומין כגון לא תגזול ולא תגנוב אין לוקין עליו וכן לאו שנל"ע כגון לא תקח אם על הבנים ומדחילק בתרי גוני מבואר דלא תגזול ולא תגנוב פטור גם באופן דל"ה נל"ע ממש רק דהוי לאו הניתן לתשלומין והנה הכ"מ שם כתב על זה בדט"ז דמכות קאמר ג"כ דלאו דלא תגזול כיון דחייב בתשלומין אין אדם לוקה ומשלם וק"ל על זה דהא בפ' אלו נערות אמר ריו"ח דכל היכא דאיכא ממון ומלקות מילקי לקי ממונא לא משלם עכ"ד ובאמת דחה התוס' שם בד"ה התם גירסא זו דאינו לוקה ומשלם כו' חדא דא"כ אדרבא יש לנו לומר דילקה ולא משלם אבל הריטב"א שם הביא בשם הרמ"ה לקיים הגירסא וכתב ומיהו לא תקשה לפי' הרמ"ה ז"ל הא דאר"י גופי' דכל היכא דאיכא ממון ומלקות לוקה ואינו משלם דשאני הכא שהכתוב ניתקו לעשה בתשלומין עכ"ד היינו דבפירוש רבתה תורה לתשלומין ועי' בשער המלך בפ"א מהל' חמץ ומצה שהביא בשם הפרי חדש לישב קושיא הכ"מ דמש"כ הרב דלאו שניתן לתשלומין היינו במאי דגלי קרא שישלם כגון הנך דנקיט הרב בדמיון וכן חובל ביוה"כ וכיו"ב אבל בעלמא מילקי לקי ממונא לא משלם [ובאמת שכבר קדמוהו הריטב"א בזה] והשעה"מ הוסיף שם דגם התוס' מודים לזה ורק בגזילה שאינו מפורש בכתוב שיהי' חייב לשלם דמיה דקרא לא כתב אלא והשיב את הגזילה אשר גזל ואפשר היכא דאין הגזילה קיימת מלקי לקי ממונא לא משלם ומשו"ה הצריכו התוס' לומר דגם בכה"ג הוי נל"ע אבל בריבית ושכיר מפורש בקרא דמשלם אפילו ריו"ח מודה דמשלם ואינו לוקה משום דאי אתה אומר ילקה ולא ישלם נמצא עוקר דבר תורה שהרי בפירוש רבתה תורה לתשלומין ודמי לחובל בחבירו יעוי"ש, [והשער המלך הקשה שם על תי' הפר"ח ממש"כ הרמב"ם פ"א מהל' גזילה כל החומד עבדו כו' ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה והשיג עליו הראב"ד דהו"ל לומר מפני שהוא חייב בתשלומין שהרי הוא כגזלן שחייב להשיב את הגזילה ומאי ראי' מייתי מגזילה דגלי קרא בהדיא משא"כ בחומד דלא גלי אימא דמילקי לקי ממונא לא משלם ועוד מקשה למש"כ הה"מ דלהכי לא נתן רבינו הטעם לפי דבאמר רוצה אני ל"ש חיוב תשלומין דהא בתוקף בחזקה יש בו מעשה וקשה דבלא אמר רוצה אני ילקה ולא ישלם כיון דלא גלי קרא ובכל מקום מילקי לקי ממונא לא משלם יעו"ש שהניח בצ"ע וי"ל עפמש"כ הפני יהושע בב"מ דס"ב לחדש דהא דמילקי לקי ממונא לא משלם הוא כמו באונס ומפתה ומוציא ש"ר אבל כל היכא דהלאו בא מחמת הפקעת ממון חבירו כמו ריבית ואונאה גם ריו"ח מודה דממונא משלם מילקי לא לקי כמו בגזילה ואף על פי דלא גלי רחמנא בריבית מ"מ כמו שהוא מחמת הפקעת ממון דמי לגזילות יעו"ש ולפי"ז א"ש שי' הרמב"ם בלא תחמוד היכא שתוקף בחזקה ולא אמר רוצה אני שיש בזה הפקעת ממון כמו גזילה בודאי דמשלם ואינו לוקה ככל לאו הניתן לתשלומין משא"כ באומר רוצה אני שאין בזה הפקעת ממון והי' בדין שילקה ולא ישלם כבכל התורה דמילקי לקי ממונא לא משלם להכי כ' הרמב"ם הטעם דבכה"ג הוי לאו שאין בו מעשה.
והלמד מדבריהם בשי' הרמב"ם דלהכי אינו לוקה בגניבה ובגזילה היכא דנשרף משום כדי רשעתו כיון דבפירוש ריבתה תורה לתשלומין אי אפשר לחייבו מלקות דאי אתה מחייבו משום שתי רשעיות ודמי לחובל בחבירו דבפירוש ריבתה תורה דמשלם וממילא דאינו לוקה משום כדי רשעתו ולפי"ז למש"פ הרמב"ם בפ"ד מהל' חובל ומזיק הלכה ט' דהחובל בחבירו ביו"כ אפילו במזיד חייב בתשלומין ואעפ"י שעבר עבירה שהוא חייב עלה מלקות והוא כל המחויב מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין לוקה ומשלם כן הם הדברים בכל חוץ מחובל בחבירו שהוא משלם שהרי בפירוש רבתה תורה חובל בחבירו לתשלומין שנאמר רק שבתו יתן עכ"ל מבואר בד' הרמב"ם דחובל בחבירו דגלי רחמנא דמשלם ואינו לוקה גם אם נתערב לאו אחר דיוה"כ משלם ג"כ דכיון דגלי גלי, [וסברת התוספות בכתובות דל"ב דחס רחמנא אממונא דנחבל שייך ג"כ אם נתערב לאו אחר] וא"כ ה"ה כל היכא דבפירוש ריבתה תורה לתשלומין כמו בגניבה וגזילה דגלי רחמנא דמשלם ואינו לוקה משום דאין לוקה ומשלם ה"ה אם נתערב בו איסור אחר ולהכי בגונב חלבו של חבירו אם התרו בו למלקות גם באופן שיהי' חיוב גניבה ואכילה כאחת אינו פוטר מתשלומין כמו בחובל בחבירו ביוה"כ ולהכי איצטריך רב חסדא לומר מודה רנבה"ק דגונב חלבו של חבירו חייב כו' דלרנבה"ק דיוה"כ כשבת גם בחובל ביוכ"פ פטור דלא אמרינן כיון דגלי גלי מקילתא לחמירתא מלאו לכרת כמו בחובל בשבת לדידן ואילו היה מעשה הגניבה ואכילה כאחד או דנימא דהגבהה צורך אכילה חשוב מעשה אחת הי' נפטר ולהכי חידש רב חסדא דמודה רנבה"ק בגונב חלבו של חבירו דחייב וע"כ שפיר פסק הרמב"ם בפ"ב מהל' גניבה דגונב חלבו וטבלו של חבירו סתם דחייב ולא חילק כלל ולא פירש הטעם דבעידנא דאגבי' קניא כמש"כ בפ"ג מהל' גניבה משום דבא לאשמעינן שאין מלקות דחלב וטבל פוטר בכל אופן מתשלומי גניבה דבפירוש ריבתה תורה לתשלומין כדין חובל ביוהכ"פ [שו"מ להגאון ר' ברוך פרענקיל שהרגיש במקצת הדברים בספרו עטרת חכמים].