אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כ · ה

ד

ומשה"ק ההפלאה דאי רנבה"ק כרחב"ג ס"ל דחיי"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן איך יפטור הכרת הממון לר"מ דס"ל לוקה ומשלם וביותר יקשה לפ"מ שפירש"י בכתובות דף ל"ה דלרנבה"ק מדנקט יוהכ"כ כשבת ולא נקיט יו"ט ש"מ דס"ל דלוקה ומשלם וא"כ יקשה איך יפטור כרת מממון הא חיי"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן ואין עליו חיוב כרת כלל ואיך יפטור הממון נראה דל"ק דלענין הממון הוי שפיר ב' רשעיות כיון שנתחייב בשעת מעשה בכרת אע"ג דאפשר להפטר מזה ע"י מלקות כמו דלא אמרינן אליבא דרנבה"ק דאפשר להנצל מכרת ע"י תשובה כמו שאמר רע"ק דבאם עשה תשובה ב"ד של מעלה מוחלין לו, [ולרבינא זהו עיקר הטעם כמבואר שם במכות] אע"כ דס"ל לרנבה"ק דמ"מ הוי ב' רשעיות באותה שעה ולא דמי למש"כ הרמב"ן בכרת ומלקות דהתם לא הוי ב' רשעיות דהם שני דברים מתנגדים זל"ז דאי יתחייב במלקות וילקה יפטר מכרת ואם יתקיים בו העונש כרת בע"כ לא ילקה ואין זה ב' רשעיות משא"כ בכרת וממון דשני חיובים אלו הוי ב' רשעיות ואינם סותרים זל"ז שע"י ממון לא נפטר מהכרת רק שאנו אומרים שאפשר לו להפטר מכרת ע"י מלקות ע"ז אנו אומרים כיון דבאותה שעה הי' עליו חיוב כרת קלבדר"מ יפטור מממון.

ומגוף דינו של רנבה"ק מוכרח סברא זו דהא הי' עושה יוהכ"פ כשבת והדליק את הגדיש ביוהכ"פ פטור והא יוהכ"פ מכפר ואין עליו חיוב כרת עוד שוב ראיתי בס' מחנה לוי בחדושיו לשבועות דל"ג שהעיר כן ע"ד הגמ' דחבל ביוהכ"פ והדליק את הגדיש ביוהכ"פ דחייב וקאמר לאפוקי מדרנבה"ק וע"ז הקשה מנ"ל דילמא אתי כמ"ד דיו"כ מכפר בלא תשובה וע"כ אין עליו חיוב כרת עוד למאן דס"ל דאפילו כרת דיומי מכפר יעו"ש וע"ע בס' מעין החכמה להגאון בעל עצי ארזים מה שהאריך בזה בפלפולו אליבא דרנבה"ק במחלוקת דאביי ורבא בשבועות די"ג בכרת דיומא וגם בעבירות שבין אדם לחבירו דאין יוכ"פ מכפר יעו"ש, אך האמת יורה דרכו דמה שיוהכ"פ מכפר אח"כ אינו עוקר למפרע החיוב כרת שהי' עליו ובאותה שעה הי' עליו חיוב כרת ונפטר מממון וכה"ג כ' הקצוה"ח בסי' תכ"ד ס"ק א' בדין חובל בעבד כנעני שלו דפטור דמשמע מד' הב"י דאף ממלקות פטור דאע"ג דהיכא דליכא חיוב תשלומין בחובל חייב מלקות כיון דפטורא דרבו אינו אלא משום מה שקנה עבד קנה רבו והו"ל בר תשלומין אלא שרבו זוכה הימנו ומסיק הקצוה"ח דביתומה ומפותה בכתובות דף ל"ב היינו דלית בה דין נזק כלל.

אולם ממש"כ התוס' במכות ד' ט"ז בד"ה התם שכתבו בתוך הדבור וז"ל ומאי שנא הא כיון דלא משלם א"כ בטלו ולילקי וליכא נמי ב' רשעיות עכ"ל, והא התם ששרפו בחיי הגר ונתחייב ממון ובאותה שעה הוי ב' רשעיות וצ"ע אבל הריטב"א בשם הרמ"ה גורס בגמ' כן יעו"ש ולדבריו צ"ל כמש"כ דחשוב ב' רשעיות ונראה דהרמ"ה לשיטתו בסנהדרין דע"ב בהבא במחתרת ושובר כלים פטור דאפילו למ"ד דחיי"מ שוגגין חייבין לשלם פטור דהתם הוא דלא הוה עלה חיוב מיתה כלל הכא בההיא שעתא הוי מיהו חיוב מיתה ונראה דאף דפרח חיוב מיתה אח"כ מ"מ בההיא שעתא הוי מיהא חיוב מיתה וה"נ לענין ממון כיון שנתחייב באותה שעה ממון אף דלכשמת הגר פרח חיוב ממון מיני' חשוב כחיוב ממון, והתוס' צ"ל דאזלי בשי' רש"י בסנהדרין דחשיב רודף חיי"מ שוגגין כיון דניצל ולא נהרג ופרח חיובי' מיני' וה"נ בממון כיון דפרח חיוב ממון מיני' לכשמת הגר לאו בר תשלומין היא ולשיטתו צ"ל בחיי"כ לרנבה"ק דפוטר מממון אם ס"ל כרחב"ג דחיי"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן אם באמת לקו אינו פוטר מממון רק דכל זמן שלא נלקה או שלא התרו למלקות בכה"ג פוטר.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה