אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן יט · ה

ד

וזה נראה ג"כ באור ד' הירושלמי בב"ק פ"ב מתני' מסייע לר"ל [וזהו שיבוש דמוכח דצ"ל לריו"ח כמש"כ בגיה"ש שם] עבד כפות וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור אם אומר את שאינו כזורק את החץ ממקום למקום על שבולת הראשונה נתחייב מיתה מכו"א בתשלומין אמר ר' יוסי ואת שמע מיניה כו' והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור, אם אומר את שאינו כזורק החץ ממקום למקום יעשה כמו שחלו עליו התשלומין מכו"א ויתחייב בתשלומין עכ"ל, ומלשון הירוש' נראה דמשוי להדדי הראי' מעבד כפות וגדי סמוך ונשרף עמו פטור עם הראי' של ר' יוסי מהדליק את הגדיש בשבת דפטור (ועי' במה"פ שם ובתרומת הכרי סי' שצ"ב מש"כ בביאור ד' הירוש'] וביאור הדברים נראה דס"ל להירושלמי דלמ"ד דאשו משום חציו והחיוב בא על מעשה אחת כמש"כ ולהכי פטור מצד קלבד"מ דבאים כאחד משא"כ לר"ל דאשו משום ממונו ואינם באים כאחד דשריפת הגדיש לאו משום חציו וחיוב מיתה על העבד שהצית בגופו וכן בהמדליק את הגדיש בשבת ג"כ לריו"ח נעשה כמו שתלו עליו התשלומין כאחד, וצ"ל לפ"ז דהירוש' אזיל לפי' ההו"א דבבלי. בב"ק שם דריו"ח ס"ל אשו משום חציו ולא משום ממונו ולהכי א"ש לריו"ח דמועיל פטור דקלבד"מ וחשוב באים כאחד ולהכי גם בהדליק את הגדיש בשבת דשם שייך סברא זו דהוי באים כאחד ולא איצטריך לסברת הירושלמי בכתובות דעל כל שבולת ושבולת חייב מיתה והירושלמי בכתובות קאי לפי המסקנא דבבלי דריו"ח ס"ל משום ממונו ג"כ ולהכי איצטריך לטעמא דעל כל שבולת ושבולת חייב מיתה, ולפי המסקנא דבבלי שם דריו"ח ס"ל אשו משום ממונו ג"כ נצטרך לומר גם לריו"ח לכשהצית בגופו של עבד ונשרף הגדיש והעבד כאחד כדמשני לר"ל ובהדליק את הגדיש בשבת דפטור משום דעל כל שבולת ושבולת חייב מיתה כמבואר בירושלמי ולהכי אף דלריו"ח ס"ל משום ממונו ג"כ פטור אבל לר"ל מקשה הירוש' בב"ק שפיר מהא דהדליק את הגדיש בשבת דפטור דלדידי' ל"ש לומר כמו שחלה עליו התשלומין כאחד כמו לריו"ח, וגם טעם הירושלמי בכתובות דעל כל שבולת ושבולת חייב מיתה ל"ש אליבא דר"ל דס"ל אשו משום ממונו ואי"ח גם משום שבת רק על שבולת הראשון ולהכי מוכיח הירושלמי מזה כריו"ח דאשו משום חציו [ולשי' הבבלי י"ל דהא דלר"ל פטור בהדליק את הגדיש בשבת דדמי לזורק חץ וקרקע שיראין בהליכתו וא"א לאהדורי דפטור משום דחשיב כל המעשה מעשה אחת ולהכי במדליק את הגדיש בשבת מיירי באופן דא"א לאהדורי והוי מעשה אחת ופטור מצד קלבד"מ וכן בעבד כפות דפטור דא"א לאהדורי וא"א להציל את הגדי והעבד פטור על הגדי והגדיש דהוי כמעשה אחת].

והנה בירושלמי בב"ק שם בעבד כפות וגדי סמוך דפטור לא נזכר כלל דצ"ל דמיירי בהצית בגופו של עבד ואמר על שבולת הראשונה נתחייב מיתה, ולכאורה תמוה כמו דמקשה בבבלי אילו קטיל תורי' עבדא מי קא מיחייב ואיזה חייב מיתה יש על שבולת הראשונה והו"ל לפרושי להדיא דעל מה שהצית בגופו של עבד חייב מיתה, וע"כ נראה בשי' הירוש' דבין לריו"ח ובין לר"ל חייב מיתה מצד רודף בשעה שהדליק את הגדיש וס"ל דרק בשעת הדלקה חשיב רודף שניתן להצילו בנפשו אבל אחרי כן לא מיבעי אם א"א לאהדורי ולהציל נסתלק דין רודף אולם גם באפשר לאהדורי כיון שאינו עושה מעשה בפועל ועל שב וא"ת שלו אין עליו דין רודף ולריו"ח דס"ל דאשו משום חציו חשיב באים כאחד משא"כ לר"ל דס"ל אשו משום ממונו מקשה הא אינם באים כאחד ולפ"ז יהי' סייעתא מד' הירוש' דגם בגרמא יש דין רודף ופטור משום קלבד"מ, ומד' הרשב"א אין סתירה דלר"ל דחייב משום ממונו אע"ג דהוי רודף מ"מ חייב משום ממונו אח"כ ורק לכשהצית בגופו של עבד ונשרף הגדיש עמו פטור משום קלבד"מ.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה