אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן יז · ו
ולפמש"כ נתחזקו יסודות ההיתר בנ"ד שי' המרדכי המובא ברמ"א סי' י"ז סעיף נ' דאפילו בשעת מלחמה אם ראה הרוג אחרי כן והכירו יפה דדי בזה למנוע חשש בדדמי של צורה וגם נתבאר יסוד היתר השני שי' הר"א מוורדין באבד זכרו דכמו שהתיר במים שאל"ס כן לדעתו יש להתיר בע"א במלחמה בחשש בדדמי דלא חמירא ממים שאל"ס, ואף שרבו החולקים עליו מ"מ יש לצרפו לסניף והוי כס"ס בפלוגתא דרבוותא והא הרבה פוסקים חולקים ע"ד הרי"ף והרמב"ן ולא בעי קברתיו כלל בע"א במלחמה רק שחששו לעמודי ההוראה הרי"ף והרמב"ם והא לדעת המרדכי מודים בזה במצאו הרוג וגם שנאבד זכרו, ואם כי הרבה חשו לבלי להתיר בעגונה משום ס"ס מצד דחז"א ל"ש בפלוגתא דרבוותא כמש"כ המל"מ והפמ"ג דאטו בשביל החזקה ישתנה הדין וגם דאיכא ג' ספיקות שיטת רוב הראשונים דבע"א במלחמה לא בעינן קברתיו ושי' המרדכי והר"א מוורדין דלד' הש"ך מהני בג' ספיקות גם בחזקת איסור, ועוד דהא כיון דעיקר דין בדדמי אינו אלא לכתחילה ובדיעבד לא תצא ול"ש לאוקמי בח' איסור, ואף דמוכח מכמה מקומות דהיכא דיצתה מאיסור דאורייתא בודאי ונשאר איסור דרבנן ג"כ מוקמינן בח' איסור זה אינו רק באיסור דרבנן ודאי אבל בזה שאינו אלא איסור לכתחלה בדיעבד לא תצא ול"ש לאוקמי' אחזקתו שהי' מקודם דהא אם ניסת לא תצא, ובפרט למש"כ לצדד לסניף דהיכא דקודם העדאת העד איתרע חזקת חיים לא חיישינן לבדדמי וה"נ כיון שכבר נודע קודם העדאת העד דרוב בני הגדוד הטמבאווי נהרגו איתרע חזקתו ולשי' הרבה מקדמונים דשב"ע בלא איתחזק מהימן ולא חיישינן לבדדמי.
אולם אם נאמר לעיקר להקל בנ"ד רק בצירוף שי' הר"א מוורדין הנה זמן אבד זכרו קבעו האחרונים לי"ב חדש וכ"ז בזמן שהשנים כתיקונן אבל כעת בימי המלחמה והאנדרלמוסיא שמדינות מתגרות ונבדלות זו מזו ואי אפשר שתגיע איזו ידיעה ממדינה למדינה ל"ש לומר אבד זכרו רק לכשתכלה המלחמה לגמרי ויתחדשו ארחות הפאסט והטעלגראף ולא יהי' שום ידיעה יש לצרף לסמוך לשי' הר"א מוורדין להקל באבד זכרו וכמש"כ החת"ס אה"ע סי' נ"ח וס"ה להקל בזמן הזה, ואחרי שהוא מקום עגון גדול וכל הענין של חשש בדדמי א"א מדרבנן לכתחילה ראוי להקל בזה [ועי' בשו"ת חוט המשולש סי' ח' להגר"ח מוולאזין מש"כ להגאון בעל מנחת אהרן דכיון דחשש בדדמי חומרא דרבנן בעלמא למה חשש להחמיר כ"כ יעוי"ש], ודעתי נוטה להקל בזה אחרי שנגמר המלחמה ויצורף היתר דאבד זכרו כמשנ"ת, ועל דבר אשר העד לא הגיד רק שם כינויו ווענדארף ולא שמו ושם אביו עי' בקונ' עגונות סי' שס"ו דבשם כינויו סגי ועי' תשו' מהרשד"ם סי' י"ח וכיון שהגיד מסחרו ומלאכתו הקילו בזה ויעוי' בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' קי"ט ובשו"ת לחם רב סי' קל"ח ובקונטרסו של הגאון מוהר"א אלפנדרי ואחרי שהכירו וידע שם משפחתו ומסחרו שהי' וויאזאר ועוד דברים מתאימים ומכוונים די בזה וכמש"כ כמה מספרי האחרונים.