אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן יז · ד
וכל זה לשי' הר"א מוורדין, אבל גדולי המורים חולקים עליו כמבואר בב"י סי' י"ז ובדברי הרמב"ם בהל' נחלות כמשכ"ל באות א' ונראה לצדד בזה צירוף מה שנאבד זכרו מטעם אחר והנה ביסוד חשש בדדמי נראה דאעפ"י שאם גם נדמה לו וטעה בעדותו שהעיד שראה שנדקר במלחמה דהוא מרובן למיתה וגם שנאבד זכרו כמבואר ברמב"ם דכל הני דיורדין לנחלה ואם גם לא העיד שמת היתה אסורה רק מדרבנן כמו במים שאל"ס ובנדקר במלחמה ונאבד זכרו מ"מ אם העיד העד שמת חיישינן גם לבדדמי לכתחילה מבואר דגם כל היכא דעיקר החשש אינו אלא מדרבנן מ"מ חוששין לבדדמי לכתחילה וע"ע באהע"ז סי' י"ז סעיף ל"ג ע"א אמר כו' או שטבע בים הגדול ומת כו' אם אמר קברתיו נאמן ותנשא ואם לא אמר קברתיו לא תנשא כו' ועי בח"מ שם דמפרש קברתיו באופן שלא יהי' חשש בדדמי ויעוי' בתשו' נוב"י סי' כ"ח הובא בפ"ת שם ס"ק קל"ה ומבואר בדבריהם דכל שיש חשש בדדמי אח"כ אע"פ דע"י עדות הטביעה גם בע"א אם ניסת לא תצא מ"מ בעינן אח"כ שלא יהי' בעדות הכרה חשש בדדמי.
וכן נראה מד' הרא"ש והטור שמצריכים גם בראו הטביעה סימנים מובהקים או סימנים עם טב"ע ולא אמרינן כיון שראו הטביעה ואין כאן אלא איסור דרבנן תיסגי טב"ע גרידא ולא נחוש לבדדמי, ונראה בטעם הדבר דהא דהחמירו באמת בדדמי אף בדין דלכתחילה משום דכיון דגוף עדות ע"א אאמד"ר לא האמינו בזה היכא דאיכא חשש בדדמי, ואפילו אי נימא דע"א בעד מיתה נאמן מה"ת משום מילתא דעבידא לאיגלוי מ"מ כיון דאפילו אם יתבדה יאמר שהוא בדדמי, ומ"מ אין זה אלא בדין דלכתחילה אבל בדין דיעבד כמו במשאל"ס אם ניסת לא תצא כמש"כ הברית אברהם סי' כ"א והאריך בזה והובא בפ"ת ס"ק קל"ט דאין חסרין בהנאמנות וה"נ צ"ל לענין בדדמי שאין זה חסרון בעצם הנאמנות לענין דיעבד, מ"מ לענין לכתחילה החמירו בזה כיון דהוי דשב"ע ואין דשב"ע פחות משנים ונאמן רק מצירוף סברא דעל"ג או מדרבנן ולהכי החמירו בדדמי ולהכי בב' עדים ס"ל להרמב"ן החולק על הרי"ף וכדקי"ל כן להלכה דאין בהו חשש בדדמי כיון דנאמנים מן הדין בלי שום צירוף סברא דעל"ג ולא מטעם דבשנים ליכא בדדמי דהא כתבו הפוסקים דבשני פסולים איכא בדדמי, וכל זה היכא דעיקר העדות היא עפ"י עדות ע"א ועדות נשים אבל אם העידו ב' עדים כשרים על א' שנטבע בים הגדול במים שאל"ס וכבר יצאה האשה זו ע"י מחזקת א"א מן התורה ואח"כ העיד ע"א שהכירו בטב"ע בזה יש לדון למש"כ המהרי"ק בשו"ת סי' ע"ב דהא דאין דשב"ע פחות שנים הוא דוקא גם באיתחזק איסורא וכ"ה שיטת כמה ראשונים דבדבר שבערוה ולא איתחזק איסורא נאמן ע"א כמו בשארי איסורים וכיון דנאמן מדינא כמו באיסורים דינו כמו בשנים דלא חיישינן בדדמי וכיון שהיו עדי טביעה וכבר יצתה מחזקת איסור א"א ע"י העדים ובדשב"ע בלא איתחזק הא מהימן ע"א כמו באיסורים מדינא ולא החמירו בזה בדדמי.