אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן יז · ג
ובזה יתישב שי' הרי"ף ממה שהקשה הרא"ש על שי' הרי"ף דס"ל דגם בשני עדים חיישינן לבדדמי מהא דמקשה הש"ס והא מאה נשים כחד דמיין דמשמע דאלו הוה ב' עדים כשרים היתה מותרת להנשא הא גם בב' עדים חיישינן בדדמי וביאור ד' הרא"ש דאף דלשי' הרי"ף האיבעי משום משקר ובב' עדים ל"ש משקר מ"מ גבי בדדמי איכא היכא דלא אמר קברתיו ועכ"פ לכתחילה אסורה להנשא ומדקאמר הש"ס דמאה נשים כחד דמיין מבואר דבב' עדים מותרת להנשא לכתחילה והא גם בב' עדים איכא בדדמי, ולמש"כ דלפי ההו"א דס"ל דמשאל"ס באשת צורבא מרבנן מותרת משום דאם איתא דנפיק קלא אית להו מותרת לכתחילה וא"כ גם לענין חשש בדדמי אין כאן איסור לכתחילה ולהכי בב' עדים אף דחיישינן לבדדמי מ"מ לא חמיר ממים שאל"ס דהיכא דאיכא אומדנא דקלא אית להו מותרת ולהכי בב' עדים ראוי להתירן לכתחילה, ובזה י"ל ג"כ קושית הרשב"א על הרי"ף שמפרש האיבעי בקברתיו ופשיט מב' ת"ח לפי ההו"א דס"ל דלא העלוהו ובלא קברתיו לא קא מיבע"ל ולפמש"כ הא דבלא קברתיו לא איבע"ל דאפי"ת דע"א נאמן משום מילתא דעבידא לאיגלוי לא משקר מ"מ בלא קברתיו איכא בדדמי והא בצורבא מרבנן לפי ההו"א דמים שאל"ס מותר לא חיישינן לבדדמי כמש"כ והרא"ש דלא נחית להכי באמת ד' הרא"ש תמוהים בל"ז כמו שתמה בשו"ת שאג"א החדשות דלפי שיטתו דבמים שיש להם סוף ל"ש בדדמי כמו שהשיג על הראב"ד א"כ לפי הס"ד דבמים שיש להם סוף הוה ול"ש בדדמי כלל ורק דהגמ' מוכיח דמאה נשים כחד דמי ולא משקר אבל בב' עדים דלא משקרי ובדדמי ליכא במים שיש להם סוף א"כ מאי תמה הרא"ש על הרי"ף וזהו תמיה גדולה, וצ"ל בשי' הרא"ש דמפרש לפי הס"ד כמש"כ בשו"ת קהלת יעקב סי' ח' על פי הירושלמי אמר ר' אבוה שאם הים גליני דהיינו שאין בו גלים הטורדים ומונעים מלראות וראה שאין שם ברי' בודאי מת הוא וע"כ לפי הס"ד ס"ל שטבעה הספינה לא מחמת רוחות וגלים הטורדים רק מסבה אחרת אולי ניקבה הספינה ונשקעה והים הי' שקט מותר לפירוש הירושלמי וכן הי' ס"ל לפי הס"ד דכל מקום שאין גלי הים אין לו דין מים שאל"ס לענין זה, מ"מ בחשש בדדמי בים הגדול איכא כיון שחושב שבודאי יטבע ולא יעלה בכה"ג אינו שוהה עד שתצא נפשו, ולפ"ז הקשה הרא"ש לשי' הרי"ף דגם בב' עדים איכא בדדמי א"כ מאי קאמר והא מאה נשים כחד דמין הא אפילו בב' עדים איכא בדדמי, אבל בשי' הרי"ף י"ל כמש"כ דלפי הס"ד ס"ל דבצורבא מרבנן מותר במים שאל"ס לכתחילה וגם בדדמי ליכא, ולפי"ז משי' הרי"ף סייעתא דדין דבדדמי לא חמיר ממים שאל"ס וכל היכא דבמים שאל"ס מותר גם בדדמי מותר לכתחילה.
גם לשי' הרמב"ם לפי דעת הה"מ בפי"ג מהל' גירושין דס"ל דלא כהרי"ף דבתרי ליכא בדדמי ולפמש"כ הפוסקים דבב' פסולים כיון דאין להם נאמנות מדין תורה איכא גם בדדמי א"כ לפי שי' הרמב"ם קשה דפשיט מב' ת"ח שהתיר רבי נשותיהן ניהו דלא משקרי מ"מ חשש בדדמי הא איכא לכתחילה ובזה א"ש דלפי ההו"א דס"ל דמשאל"ס מותר בצורבא מרבנן ליכא חשש בדדמי (ולא הבנתי מה שתמהו המהרח"ש ושארי אחרונים ע"ד הסוברים בב' פסולים ליכא בדדמי מראית הרא"ש מסוגין דמאה נשים כחד דמיין משמע אי הוי כשני עדים לא אמרינן בדדמי ומבואר דמאה נשים כחד דמיין ואיכא בדדמי וע' ב"ש ס"ק קנ"ג ולק"מ דניהו דבב' פסולים ליכא בדדמי מ"מ מקשה הש"ס לשי' הרי"ף שפיר דניהו דליכא בדדמי מ"מ מאה נשים כחד דמין ומשקר ופשיט האיבעי דלא משקר ומשום בדדמי לא חיישינן לפי שיש ב' פסולים ואדרבה סייעתא מזה דבב' פסולים ליכא בדדמי והרא"ש מדייק שפיר מדהג"מ דאלו הי' ב' עדים כשרים היתה מותרת לכתחילה והא לשי' הרי"ף גם בב' עדים איכא בדדמי שו"מ בשו"ת גבעת פנחס לההפלאה שהביא באמת ראי' מזה דבב' פסולים ליכא בדדמי יעו"ש] עכ"פ הרי נתבאר מד' הראב"ד והרא"ש דמוכח בפירוש דכל דבמים שאל"ס מותר בצורבא מרבנן גם בדדמי ליכא.