אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן יד · ב

א

ונראה בשי' הרמב"ם שלא חילק בגט בין צו"מ לע"ה כמו באבידה דהא דמבואר בגמ' דנאמן צו"מ בגט אע"ג דאין דשב"ע פחות משנים צ"ל כמש"כ הרמב"ן דדין איסורין הוא וכמש"כ הה"מ בפירוש, וכ"נ מד' הרשב"א והריטב"א והר"ן שכתבו דלהכי השליח אינו נאמן משום נוגע דלא ליהוי מרא דגיטא תרעומת עליה או שלא יפסיד שכרו והא בפשוטו אינו נאמן דהא הוי דבר שבערוה וע"כ דס"ל דאין זה דשב"ע לפי דאין זה בעת גמר הדבר, ולא דמי להא דריש גיטין דקרי ליה דשב"ע אע"פ שאין אנו דנין רק לגבי הגט משום דכתיבת הגט לשמה זהו עצם הוית הגט דבעינן בי' לשמה ואינה נעשית מאליו והעדות בהוית הגט הוי דבר שבערוה ועוד כיון דעדות בפ"נ ובפ"נ הוא בעת מסירת הגט הוי דשב"ע ועל הפרטים אין זה דבר שבערוה עי' ברשב"א קידושין דס"ה גבי כתב יד ויעוי' ברמב"ם פ"ז מהל' גירושין הל' י"ג שדין האיסורים אינם כדיני ממונות יעוישה"ט, ושי' הרמב"ם דגם שליח הולכה א"צ עדים בעת מינוי השליחות עכ"פ גדר דשב"ע הוא בעת גמר הדבר ובריש גיטין חשוב גמר הדבר בעת מסירה וכ"ז לענין דין דשב"ע אבל בגדר איתחזק איסורא דחשיב בריש גיטין והא אנו דנין רק לגבי הגט אם כשר לגרש בו מה בכך שהוא בגמר הדבר אילו העיד ע"א על מקוה שהוא כשר שיטבל בו טמא מיד בודאי דנאמן ע"א להכשיר את המקוה ואע"פ שנוגע מיד להכשיר את הטמא וזהו נגד חזקה ויעוי' בתו"ג בריש גיטין שהרגיש בזה ואי"ל כיון דהוא בעת מסירת הגט הוי נגד חזקה דא"כ נימא ג"כ אם אנו מסתפקים אם הטמא יטבול בהמקוה ובא ע"א להכשיר המקוה דבודאי מהני דהא לא דמי לדשב"ע דחשוב דשב"ע לענין חלות הקידושין והגירושין אם תהי' עי"ז א"א או תהי' עי"ז פנויה, משא"כ באתחזק בע"א מעיד נגד החזקה אם מעיד על האשה א"א שהיא גרושה או על יין שאינו בידו שנתנסך מצד איתחזק הוי נגד חזקה אבל במעיד טרם שהוחזק מהיכ"ת יהי' זה נגד חזקה כמו במקוה, וצ"ל דבחזקה העיקר על מה שאנו דנין ובע"א מעיד על כשרות המקוה שהמקוה כשרה אע"פ שנוגע לטמאים מ"מ אנו דנין רק על דין מקוה שראוי להכשיר טמאים ול"ש לדון בזה משום חזקת טמאים שאינם לפנינו וגם אם הטמא לפנינו אבל אין הספק בשביל אותו הטמא רק בדין הכשר מקוה לטהר טמאים ול"ש לדון משום חזקתם דהחזקה הוא בענין אחר וכמש"כ הרמב"ן בנזיר דלא מהני חזקת קרובים משא"כ בגט שמגרש את אשתו שכל עיקר הגט לגרש אשתו זאת שעומדת בחזקת א"א וע"ז אנו דנין ומתעסקין להסיר חזקת א"א של זו והחזקה הוא לפנינו ובה אנו דנין להכי חשיב הש"ס בריש גיטין לאיתחזק איסורא ולפ"ז בגדר איתחזק הנפ"מ בגט רק למה שאנו דנין להכשיר הגט ולהסיר חזקת א"א א"כ מה בכך אם הוא בעת גמר הגירושין או מתחלה כיון דאנו דנין להכשיר גט מבעל לאשתו והוי נגד חזקה ולפי"ז כיון דהוי איתחזק כמבואר בריש גיטין והא מספק"ל להש"ס ביבמות אי ע"א נאמן נגד חזקה ואי אינו נאמן הא אין חילוק בין צו"מ לע"ה ואמאי מהימן בגט ואפ"ל דלהכי מספק"ל לרבב"ח משום דס"ל דע"א נאמן נגד חזקה להכי אהדרי נהליה בטב"ע או דזהו גופא מספק"ל אי בטב"ע וע"א נאמן נגד חזקה או דס"ל דע"א אינו נאמן נגד חזקה ואהדרינהו בסימנים משום דס"ל דסימנים דאורייתא ואע"ג דע"א נאמן נגד חזקה מ"מ דוקא צו"מ נאמן בזה דמידק דייק אבל ע"ה לא משום דאמר בדדמי כמש"כ הרמב"ן בגיטין לשי' רש"י וכ"כ האס"ז בב"מ דכ"ז אבל לדידן למאי דקי"ל דע"א אינו נאמן נגד חזקה דהוי אבעיא דלא איפשיטא וספיקא דדינא (וד' הש"ך ביו"ד סי' קכ"ז בשי' הרמב"ם דע"א נאמן נגד חזקה אינם מוכרחים כמש"כ האחרונים] ולהכי גם צו"מ אינו נאמן מדינא דאין ע"א נאמן נגד חזקה ואין חילוק בין צו"מ לע"ה באיסורים נגד חזקה דאין ע"א נאמן אבל בצירוף סימנים דמבואר ברמב"ם בהל' נחלות דיורדים לנחלה עפ"י סימנים ורק בא"א החמירו ונראה בשי' הרמב"ם דהא דלא סמכינן על סימנים אמצעים אין זה אלא מדרבנן ולהכי שפיר מהני טב"ע דכיון דאין זה אלא מדרבנן הא בדרבנן מהני עדות עד אחד באיתחזק משום דהוי ספק דרבנן להקל וכמש"כ הנובי"ת ז' ע"ד הב"ש בס' קנ"ח ולהכי גם בע"ה מהני וגם אם נאמר דע"ה יאמר בדדמי ע"י טב"ע וז"א אלא מדרבנן הא ע"ז מהני סימנים דרבנן כמשכ"ל ולהכי מהני סימנים וטב"ע גם בע"ה וטב"ע בלא סימנים לא מהני גם בצו"מ משום דהוי נגד חזקה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה