אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן יג · ג

ב

אמנם זה היסוד בנוי רק לפי הנחה דחששא דאתפח אאמד"ר אבל באמת הא הרשב"א מסתפק בזה וגם הנוב"י לא ברירא לי' דבסי' נ' וסי' נ"ב מכריע דאאמד"ר ובסי' כ"ט מספק"ל גם כן מצד איסור תורה ויעו"י במהרי"ט ח"ב סי' ל"ה חוכך לומר דאתפח גרע מלאחר ג"י ואף להסוברים דלאחר ג' ביבשה אאמד"ר מ"מ באתפח הוי איסור תורה יעו"ש, אף דמד' הפוסקים נראה דמשוים להדדי ובספק אשתהי החמירו כמש"כ הר"ן לפי שמצוי להיות אשתהי מ"מ נראה אף לפי סברא זו דאתפח הוי ספק תורה יש מקום להקל והטעם י"ל דלהכי לא מהני באתפח מן התורה אף דמכירו בטב"ע דהא באמת טב"ע עדיפא מסימנים וגם למ"ד סימנים דרבנן מ"מ טב"ע מהני מן התורה כסימן מובהק וכל זה בטב"ע גמור אבל היכא דאתפח בזה י"ל דהוי שינוי ואין טביעות עין מובהק בזה ואין הכוונה דכיון דנתפח נשתנה לצורה אחרת לגמרי שהרי מכירו בטב"ע אלא די"ל דאין זה טב"ע גמור ויש לחוש לדמיון של טעות וכמו בסי' אמצעים אמרינן דאיתרמוי איתרמי כן י"ל בטב"ע לאחר ג"י דלפעמים יכול לטעות, וביותר י"ל למש"כ באו"ז הגדול סי' תרצ"ב בשי' ר"ת שכ' שם שאם אין אדם רואה אלא פרצוף פנים עם החוטם שאר ליתא אין זה טב"ע אלא סימנא בעלמא שאמר זאת חתיכה של פרצוף פנים עד החוטם וחוטם נראית כחתיכה של פרצוף פנים עד החוטם עם החוטם כשל פלוני יעו"ש והדברים מכונים עם מש"כ הר"ת בס' הישר ועי' בשו"ת חת"ס חאה"ע סי' נ"א ובמה שהאריך בזה, הרי מבואר בשי' ר"ת דס"ל דבפרצוף פנים עם החוטם אם כל גופו שלם יש בו טב"ע וסימן מובהק ואם אין כל גופו שלם אין בו טב"ע ורק סימן מובהק, ולהכי י"ל דלאחר ג"י או אשתהי באם סימן מובהק לא הוי מחשש תפח אבל מ"מ סימנים אמצעים הוי ואף להחולקים ע"ד ר"ת דס"ל דאף בכל גופו שלם מ"מ לאחר ג"י מגרע הטב"ע אבל בסברא זו דבפרצוף פנים עם החוטם הוי ג"כ סימן לבד הטב"ע לא מצינו שחולקים, ולהכי י"ל דלאחר ג"י אף שמגרע הטב"ע מ"מ הרי יש בו סימן דפרצוף פנים עם החוטם ונהי דלאחר ג"י ובאשתהי מגרע חשש תפח הסימן מובהק של תבנית פרצוף פנים עם החוטם אבל מ"מ סימן אמצעי מיהא הוי ולהכי להתיר אשה לעלמא דלא סמכינן על סימנים אמצעים לא מהני אבל לענין נחלה להוריד על פיו לנחלה בזה י"ל דגם באשתהי לא גרע מסימנים דרבנן ומהני גם אם נימא דאתפח הוי ספק תורה, ולהכי בספק אישתהי הוי ספק תורה כיון דהוי ספק אי הוי סימן מובהק או סימן אמצעי והא דלא מהני בלא חזוהו לאלתר היינו משום דמספק"ל אי סימנים דאורייתא או דרבנן ואי סימנים דרבנן לא מהני טב"ע של אחרי כן וגם למ"ד סימנים דאורייתא י"ל דמדרבנן מחמרינן באשתהי, אבל מה שאנו מסתפקים באיסור תורה הוא רק מספיקא דסימנים דרבנן.

ולפי"ז למש"כ המהר"ל מפראג דבסימנים אמצעים בגוף וסימני כלים מתירים ממנפ"ש דאי סימנים דאורייתא סגי סימני הגוף ואי סימנין דרבנן לא חיישינן לשאלה א"כ כמ"כ בטב"ע דאתפח או לאחר ג"י שפיר מצטרפים לסימני כלים ממנפ"ש ואף להב"ש ודעמו החולקים ע"ד המהר"ל מפראג משום דאי סימנים דרבנן ממילא גם סימני כלים לא הוי סימנים מובהקים כיון דיש לחוש לשאלה מ"מ י"ל עפמש"כ המ"ב והאחרונים דשני סימנים אמצעים הוי סימן מובהק א"כ באתפח או לאחר ג"י דהוי כסימן אמצעי מה"ת למ"ד סימנים דאורייתא מצורף לסימנים דכלים והוי כסימן מובהק גם למ"ד סימנים מדרבנן וממה נפשך מהני למ"ד סימנים דאורייתא מהני סימני כלים לצאת מידי ספק דתפח ולמ"ד סימנים דרבנן מצטרף למיהוי סימן מובהק, ומזה יש לדון ליסוד לד' העבוה"ג בסי' ל"ב דבטב"ע גרוע כגון אחר ג' ימים מהני בצירוף סי' מובהק או טב"ע בכלים והוא כ' בטעמא דמלתא משום דהוא חשש רחוק שיהי' לאיש אשר נשתנה גופו הסימנים הנ"ל או שיהי' לאיש השואל הכלים אותו טביעות עין שיש לזה, והוא ע"ד מש"כ החכ"צ דדמי לנפילה דיחיד אם שעבוה"ג לא ביאר טעמו] אבל למש"כ יש יסוד לזה על פי דין משום דצירוף סימנים הוי כסימן מובהק או כמש"כ המהר"ל מפראג משום דגם לאחר ג' ימים הכרה דטב"ע לא יצא מכלל סימנים אמצעים אלא דבסי' אמצעים בגופו יש לחוש דהוי כגרועים לאחר ג' ימים דעשוים להשתנות לאחר מיתה אבל בסימני כלים שפיר מהני והגאון רעק"א כ' ג"כ לחלק בין סימני כלים וסמני גופו משום דבסי' כלים הרבה פוסקים ס"ל דל"ח לשאלה ולמש"כ בל"ז א"ש משום דבסימני גופו לא מהני לאחר ג' ימים וזה נראה טעם הרא"ש בתשובה המובא בטור אה"ע סוסי' קל"ח שכ' וששאלת על יהודי שנהרג בדרך ולבסוף ט"ו ימים הכירו ראשו שעדיין שלם בסימנים מובהקים אינו עדות להתיר אשתו דתנן אין מעידין אלא עד ג' ימים וכ' ע"ז הגרעק"א דע"כ האי מובהקים היינו אמצעים ומבואר דלאחר ג"י דאאמד"ר לשי' הרא"ש ולא מהני סימנים אמצעים דלא כעבודת הגרשוני וכן יש לתמוה עליו מד' תשו' הר"ן הובא בב"י בנטבע שהי' סימן בראשו ובצלקת שלא התירו ועי' במהרי"ט סי' ל"ה ולמש"כ י"ל דבסימנים בגופו לא מהני דלאחר ג"י עשוים להשתנות וכשי' התוס' וכמש"כ הגר"א והמג"ש ולהכי גם בנידון דתשו' הר"ן דמיירי בסימנים בגופו לא מהני אבל בסימני כלים שפיר מהני וכן מה שהביא הגרעק"א ראי' דבההיא דדגלת דלד' הסור מיירי בראה הטביעה עם סימן אפ"ה בעינן דחזי בשעתיה ובלא חזי בשעתי' לא מהני בסימנים היינו רק בסימני הגוף דבאשתהי מגרע הסימנים אבל בסימני כלים שפיר מהני כמו שנתבאר.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה