אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן יא · ה

ד

ומש"כ ליישב מה שדקדק בס' ערוך לנר בדרש"י יבמות ד"ט דבת אשתו לאחר גרושין מותרת דקאי לר"ש דמתיר בא"א שלהב"ע ביבם ולבסוף נולד וה"נ כיון דבשעת לידת הבת היתה כבר אשת אחר, נראה דאין חילוק בין ר"ש לרבנן ופשוטן של דברים כן הוא דבודאי גם לר"ש כל איסורי עריות הבאים מקרובי אישות שאין להם היתר ע"י מיתה וע"י גרושין ואף שניסת לאחר] באיסור הן לאח הנולד גם לר"ש דמאי נפ"מ בין שהי' בעולמו או לא הי' בעולמו סוף סוף היתה מתחלה אשת אב ואשת אח אלא דבדין יבום דאשת אח הותרה גזרה תורה כי ישבו אחים יחדיו דלא"א שלהב"ע לא הותרה ואילו הי' בעולמו הי' מותר ונמצא דאשת אח מצד עצמה הותרה ורק משנולד גזרה תורה שאין עליו דין יבם בזה ס"ל לר"ש מצד הסברא דדוקא היכא שעמדה עליו באיסור דאשת אח שעה אחת אבל היכא שמצאה בהיתר שנתיבמה דפקע לגבי היבם איסור אשת אח וכן לאחיו לא נאסרה ולא דמי לחלוצה לר"ל דהאחים חייבים עליה כרת דאחיו כדקיימי קיימי משא"כ ביבום אם מת היבם הרי היא מתיבמת לאחיו השלישי ול"א דקיימי באיסור אשת אח של הראשון, וכן דייק מזה הירושלמי בריש יבמות יעו"ש וצ"ל דהיבם מפקיע איסור אשת אח גם לגבי אחיו ולהכי בכה"ג לא נאסרה גם להנולד דאין זו אשת אח של המת וכן של היבם והיבם יקום ע"ש אחיו המת והרי הוא במקומו ובזה ס"ל לר"ש מסברא דאין מה שיחול על אח הנולד דאיסור אשת אח הקודם הותרה ודוקא ביבום אמרינן הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור משום דנפקע איסור אשת אח שבה אבל בניסת לאחר איסור אשת אח שבה היכן הלך ומאי דמקשה הש"ס אלא מעתה אחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו ואח"כ נולד לו אח ומת תתייבם ולא מקשה מאיסור שע"י קדושין כמו באשת אח מאמו שניסת לאחיו ולאביו משום דהמקשן דס"ל דגם א"א שלהב"ע הרי הוא כבר איסור עצמי של אשת אח כמו אחותו מאמו שאין לה היתר וע"כ תופס הש"ס האיסור היותר עצמי אחותו מאמו וכדמקשה אח"כ איסור א"א שלהב"ע היכן הלך ומשני ע"ז האי איסורא דאית לה התירא משום דאיסור אשת אח הרי הוא ניתר ע"י היבום וכמו שפירש"י דהשלישי מכח שני בא וגם התוס' מפרשים כן דפקע איסור אשת אח דיכול להחזירה לאחר שגירשה וכי היכי דפקע לגבי' דידי' פקע נמי לגבי אחיו הנולד ולפי מאי דמשני כל איסור שלא נפקע ע"י יבום כמו באשת אח מאמו שניסת לאחיו מאביו ונולד לר"ש לא נפקע איסור אשת אח מאמו.

וכדברים האלה מפורשים בירושלמי פ' כיצד ר' יוחנן בעי אשת אביו שמצאה לפני א' מן השוק מה אמר בה ר"ש מפני שמצאה בהיתר מותרת לא אמר ר"ש אלא ע"י אחיו מן האב ר' יעקב בר אחא אמר רשב"ל בעי אשת אחיו מאמו שמצאה לפני א' מן השוק מה אמר בה ר"ש מפני שמצאה בהיתר מותרת לא אמר ר"ש אלא ע"י אחים מאב ר' יודן בעי צרת אחות אמו שמצאה לפני א' מן השוק מפני שמצאה בהיתר מותרת איבעי דר' יודן אינו מובן דמאי נפ"מ מה שהיא צרת אחות אמו דכל שניסת לשוק הרי היא אשת אח והי' נראה להגיה שמצאה לפני אחיו מן האב שנתייבמה ובזה בעי דכל האיסור בצרה הוא משום אשת אח והרי הותרה ע"י יבום אבל באמת גם בזה בדין שיודה ר"ש דלא פליג רק באיסור א"א שלהב"ע דאילו הי' בעולמו הי' ניתר לו וע"י יבום האח נפקע איסור א"א שבו משא"כ בצרת אחות אמו דאלו הי' בעולמו היתה נאסרת עליו משום צרת ערוה וע"ז אין היבום מפקיע] ובזה נדחה מ"ש מעכ"ת דבת אשתו שניסת לאחר כיון דבת אשתו איקליש איסורא לאח"מ דמי לאיסור אשת אח שי"ל היתר דבאשת אח לאו משום דקיל איסורו ואי ניסת לאחר ונולד אסור גם לר"ש ורק בנתיבמה שיצא היתר אשת אח בפועל. והותר גם למי שלא הי' בעולמו, והנני חוזר לדבר השאלה בבת אשתו שנולדה לאחר שגירשה וניסת לאחר דהוי ערוה ככל עריות שבתורה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה