אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ט · י

ט

ומה שיש לפקפק בזה הוא משום די"ל דנהי דנאמנים לגבי עצמן דלא הוי נשואה כלל מ"מ העולם שאינם יודעים מדבריהם הרי מוחזקים אצלם בנשואה ואכתי איכא שמא יאמרו וביחוד למש"כ הלח"מ דנראה משי' הרמב"ם דהטעם הוא משום דאין תנאי בנשואין ואיכא שמא יאמרו, מ"מ י"ל דגם לשי' הרמב"ם לא גזרו רק היכא שהיא נשואה באמת לפי הטעות שמת בעלה, וביותר י"ל דמה שקנסו בנכנסה לחופה ולא נבעלה הוא משום לא פליג דסתמא בנשואין שיש סתירה יש ביאה והשוו חכמים בנשואי חופה גרידא וכל שהיא נשואה עפ"י דין לפי הטעות הרי היא בכלל הגזירה אבל כל שאינה נשואה עפ"י דין לא גזרו, אולם לשי' הפוסקים דאלמנה אין חופה קונה רק ביאה אי אפ"ל כן כמשכ"ל ולדעתם עיקר החילוק, משום דעבדי איסורא דהוי יחוד הקרובה לביאה אבל בחופת נדה מה"ט חשוב לא עבדי איסורא, גם אי נימא דהשוו חכמים מדותיהן וכל שהיא נשואה בעיני העולם משום לא פלוג אסרו באשת איש אכתי י"ל דדוקא בא"א גזרו משום לא פלוג אבל ביבמה לשוק דהאיסור הוא משום דמחלפא בא"א לא גזרו בזה באופן דלא הויא נשואה כלל דהוי כגזירה לגזירה.

ולענין הלכה י"ל בעיקר הדין דנכנסה לחופה ולא נבעלה בא"א שהובא מהנמוק"י בשם הריטב"א יש להסתפק אם הוא מוסכם מכל הפוסקים יעוי' בס' עצי ארזים סי' ט"ו שרוצה לכוין בד' הרי"ף דלא ס"ל הך דינא וכן נראה מד' תשו' הרשב"א בסי' י' שכ' דפלטי בן ליש לא בא עליה אע"פ שהיתה נשואה [ועי' בתשו' ושב הכהן סי' ובשו"ת חוט המשולש להגאון מוהר"ח בסי' י"ג], גם לפי הכרעת הרמ"א דבא"א אסור בנכנסה לחופה ול"נ י"ל דדוקא בא"א ולא ביבמה לשוק וכמש"כ עפ"י שי' הראב"ד דמחלק בין ע"א לב' עדים וכמש"כ הכנס"י להתיר בב' עדים ביבמה וכמו שנתבאר בארוכה הטעמים בזה ולהכי השמיט הרמ"א בשומרת יבם הדין דבנכנסה לחופה ול"נ, גם י"ל דדוקא חופה דדמי לנשואה גזרו בה רבנן וכמש"כ המוהר"א ששון בכה"ג להקל בחופת נדה אבל בזה שאי"ר לביאה לא גזרו בה רבנן ואף שדרו ביחד מ"מ כיון שאינה נשואה עפ"י דין ויש להם נאמנות ע"ז לא גזרו בזה, ולמעשה בנ"ד כתבתי לברר הדברים אחרי שהוא שעת הדחק גדול שיש מקום גדול לסמוך על זה ושלא למחות בידם וכת"ר יעשה בזה כדעתו הרחבה, ומצד מה שנתקדשה בשוגג אין לחוש, דהא המקדש לא ידע כלל שיש יבם והמתקדשת היתה אומר מותר דכסבורה לפי שהיו לה בנים ומתו אינה זקוקה לחליצה, וכמבואר בטו"ז יו"ד סי' צ"ט דאומר מותר הוי שוגג, ויעוי' בב"ש סי' קע"ח ס"ק ד', ובתשו' רעק"א סי' ר"ה, ועכ"פ מצד הקידושין י"ל דהוי שוגג ממש דבכה"ג מותרת להמקדש לכתחילה וכמבואר בסי' קנ"ט ס"א בהג"ה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה