אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ה · ב

א

ויש לשדות נרגא בכל מה שכתבתי ביסוד ההיתר מיבמות דף קי"ט דמקשה מהא דניתן לי בן במדה"י ואמרה מת בני ואח"כ מת בעלי נאמנת מת בעלי ואח"כ מת בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת וליחוש דילמא אתו עדים ואמרי כדקאמרה ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה אר"פ בגרושה וכו', וקשה לפמ"ש מאי פריך דהא י"ל דדוקא באשה שהלך בעלה וצרתה למדה"י לא תנשא בדין הוא שאסורה לכהן דגם ספק חלוצה אסורה להנשא לכתחלה כמו שהוכיח הרמב"ן בחי' ליבמות כ"ד משא"כ בניתן לי בן דהא דאינה נאמנת להנשא לשוק משום דיבמה לשוק הוי דבר שבערוה כמו"ש הנמוק"י והמרדכי (דלא כמש"כ הנוב"י קמא סי' נ"ד דיבמה לשוק לא הוי דבר שבערוה יעוי' בנה"מ סי' ל"ו ובתשו' רעק"א] ולא הקילו רבנן באיסור יבמה לשוק משום דייקא והעמידו על דין תורה אבל לכהונה דהוא איסור ככל האיסורין וע"א נאמן באיסורין אפילו קרוב ופסול ואפילו בע"ד דילפינן מספרה לה וכן משחיטה וניקור (דטעם דבידו מהני לסלק רק החזקה כמ"ש הפוסקים]. א"כ מהכ"ת שלא להאמינה וע"כ מותרת להנשא לכהן דלגבי כהן נאמנת שיש לה בן והא מצינו בכה"ג דפלגינן דבורא ומחלקים הנאמנות ומבואר בכתובות כ"ד נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה ובב"ב דקל"ד דנאמן להבא משום בידו ואינו נאמן למפרע וה"נ למה לא נאמינה על איסור כהונה ואף שהיא חלוצה מ"מ לגבי איסור כהונה הוי כאלו נתברר עפ"י עדים שהחליצה שלה היא בטעות.

ולכאורה י"ל דכיון דבחזקת היתר ליבם עומדת א"כ בא העד להעיד נגד החזקה ואינו נאמן, ואף דלפסול כהונה ל"ה אותחזק כלל מ"מ הא בא להעיד לפני החליצה להתירה לשוק ועדות זו היא נגד החזקה ובדבר שהוא מדאורייתא ופסול כהונה הוא רק מסתעף מזה והא כתב הריטב"א בנדה די"ח בשליא בבית שהבית טמא דאין להעמיד הבית על חזקתו דהספק הוא על השליא וכ"כ בריש נדה הא דלא מוקמינן במקוה שנמדד הטהרות על חזקתן לפי שהספק על הטמא הטובל והטהרות ממילא נטמאו. [ועי' בתוס' חולין י"א שכתבו העמד טמא על חזקתו, אף דהספק על הפרה. וכבר הרגישו מזה ואכ"מ] וה"נ עיקר הספק הוא אם צריכה חליצה ואוקי בחזקת היתר ליבם וצריכה חליצה ונאסרת לכהונה ממילא ול"מ עדות העד כיון שעיקר עדותו הוא נגד החזקה בתחלה אבל כשכבר נחלצה ובא העד להתירה לכהונה דאין עוד נפ"מ להתירה לשוק דממילא מותרת משום חליצתה ל"ש לאוקמי בחזקת איסור יבמה לשוק וכמש"כ התוס' בקדושין דע"ט דאין להעמידה בחזקת פנוי' דבין כך וב"כ היא מקודשת אי מקדושי אביה אי מקדושי עצמה היינו כיון שלא היו דנים באותה שעה רק אחר מעשי שניהם שעכ"פ נתקדשה בודאי וה"נ כיון דלא היו דנים עפ"י עדות העד על מעשה החליצה דאז היו הרבה עדים בדבר ורק שנולד הספק כעת על מה שנשאת לכהן ול"ש לאוקמי בחזקת איסור לשוק.

אבל גם זה אינו מספיק למ"ש בשם הנוב"י דבאיסור דרבנן מהימן ע"א נגד חזקת איסור א"כ על איסור חלוצה לכהונה בדין שנאמין עדות הע"א גם יקשה לשיטת הרשב"א ושארי הפוסקים דס"ל דע"א נאמן נגד החזקה וא"כ בדין שנאמין והא דלא מהימנא להתירה לשוק משום דהוי דבר שבערוה כמשכ"ל אבל להתירה לכהונה דהוי רק איסור וע"א נאמן באיסורין נאמנת, וא"כ מה מקשה הש"ס.

ואף שיש לדחוק דקושית הש"ס קאי רק לפום הך צד דע"א אינו נאמן נגד החזקה דלשיטת התוס' מספקא לי' להש"ס בר"פ האשה רבה ודעת הרשב"א דס"ל דע"א נאמן נגד החזקה היינו דמסוגיא דכריתות משמע דנפשטה האיבעיא ולפי הך צד דאינו נאמן נגד החזקה גם בדרבנן אינו נאמן אבל אכתי יקשה על הרמב"ם וטור ושו"ע שהביאו האוקימתות בגרושה או בבית האסורים כדמשני הגמ' והא לדידן באיסור דרבנן נאמן ע"א נגד החזקה כמ"ש הנוב"י ובפרט למ"ש הפנ"י בקדושין דדעת הרמב"ם כדעת הרשב"א דע"א נאמן נגד החזקה ממש"פ בפט"ז מה' סנהדרין דאיסור יוחזק עפ"י ע"א כגון שהעיד על אשה שהיא גרושה או זונה, וכ"כ הש"ך בסי' קכ"ז ועוד דמ"ש דהוא נגד החזקה זהו לפי שיטת הרמב"ן שכתב ליישב הא דניתן לי בן דאינה נאמנת ולא אמרינן ניזל בתר רובא דרוב נשים מתעברות ויולדות משום דאיתרע הרוב לפי שאינו לפנינו ודוקא בהלכה היא וצרתה שאין הצרה לפנינו אזלינן בתר רובא אבל כיון שהלכה בלא ולד ובאה בלא ולד איתרע רובא דידה וא"כ באומרת ניתן לי בן ואח"כ מת בני אינה נאמנת ג"כ שהי' לה בן כיון דרובא איתרע וכשיצאה יצאה בחזקת איסור לשוק ובחזקת היתר ליבם, אבל לשיטת התוס' למ"ש בד' קי"ט בד"ה אמאי שהקשו למה אינה נאמנת במיגו שהיתה יכולה לומר עדיין בני קיים וסמכינן ארוב נשים דמתעברות ויולדות ותירצו דמיירי כגון שיש שני עדים שאומרים ששניהם מתו דהשתא אינה יכולה לומר עדיין בני קיים ולפי"ז כאן ידוע עפ"י עדים שהי' לה בן וגם אזלינן בתר רובא אלא שהספק מי מת קודם ובכה"ג לפי סוגית הגמ' בדל"א בחזקת היתר לשוק עומדת ובחזקת איסור ליבם היא.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה