אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ה · א

סימן ה

מה שפקפק רומעכ"ת יחי' בדבר הנאמנות בזה לפי שאין עדים כשרים היודעים להעיד שהי' לה ולד שמת תוך ל' יום מבעלה הראשון לפני חליצתה רק עפ"י עדות נשים ואחיה ובפנקס הצ"ג פה רשום בשם נפל ולכאורה הא גם באיסורים אין ע"א נאמן נגד חזקה והא בספק אם יש לאשה יבמה ולד בחזקת היתר ליבם עומדת וממילא בחזקת איסור לשוק עומדת כמבואר ביבמות ד"ל והוצרכה לחליצה בודאי ואין ע"א נאמן להוציאה מחזקתה זו, אולם גם באיתחזק איסורא באיסור דרבנן כ' הנוב"י במה"ת אה"ע סי' ז' דכיון דאי מ"א מהימן נגד חזקה הוי ספיקא דדינא וע"כ בדרבנן אזלינן להקל ובזה העיר על דברי הב"ש אה"ע סי' קנ"ח שכ' דאין ע"א נאמן להעיד שמתה אשתו להתיר איסור חדר"ג וכ"כ בח"צ סי' ס"ה ע"ד הריב"ש שכתב דקטן אינו נאמן דאתחזק איסורא דרבנן דמ"מ גדול וקרוב נאמן אף באיתחזק אסורא וכ"כ הגאון רעק"א בחי' ליור"ד סי' ט"ו דע"א נאמן להעיד על עגלים שהם ב"ח מה"ט דבדרבנן גם באתחזק נאמן יעו"ש וע"ע בתשובת רעק"א סי' ז'.

ולבד זה נראה דגם איתחזק איסורא לא הוי דהא לדברי העד מעולם לא נפסלה לכהונה והחליצה מעיקרא היתה רק בתורת ספק וכמ"ש בהגמי"י בפ"ג מה' אישות סי' ג' במעשה בשליח שטעה ואמר הרי את מקודשת לי דנאמן השליח לומר שטעה ולא הוי נגד חזקת א"א כיון דע"פ דבריו לא הוחזקה כלל בא"א ולא מקרי איתחזק איסורא רק היכא דאף לדברי העד הבא להתיר את האיסור מכאן ולהבא מודה דמעיקרא אסור משא"כ היכא דלדברי העד לא הי' איסור מעולם כלל ויעוי' בשב שמעתתא ש"ו פ"ג וד', ומה שהיתה מתחלה בחזקת היתר ליבם וממילא באיסור לשוק עומדת נראה דג"כ לא הוי איתחזק איסורא משום דע"כ לא אמרינן איתחזק רק אם אותו איסור דא"א או טבל והקדש נמשך והעד בא להתיר את האיסור ההוא משא"כ איסור זה דחליצה לכהונה הוא איסור שנתחדש אח"כ והאיסור יבמה לשוק כבר חלף והלך לו ע"י מעשה החליצה, ואין מחזיקין מאיסור לאיסור לומר כמו שהיתה אסורה מתחלה מצד יבמה לשוק כן נשאר עלי' איסור לכהונה, וע"כ בעדות העד שאינו בא להתירה לשוק שמותרת היא מאלי' ע"י החליצה רק שבא להתירה לכהונה משום דלדבריו היתה החליצה מספק, ולגבי כהונה דלא נפסלה מעולם לגבי איסור זה לא אתחזק כלל, ועי' בתשו' רעק"א סי' קכ"ד קכ"ה לגבי איסור סוטה ומה שפקפק בזה הגאון מליסא.

עוד נראה לפי מ"ש הנוב"י במהד"ק אה"ע סי' ס"ט ובתנינא אה"ע סי"ט דבספק ולד ליכא חזקת איסור כלל דכיון דרוב מתעברות ויולדות מעולם לא נתברר חזקת איסור שלה לשוק ודוקא בס' דקרוב לו או קרוב לה לצרתה דתנינא ביבמות שם דמת בלא בנים והספק הוא מצד אחר בזה אמרינן בחזקת היתר ליבם עומדת ובחזקת איסור לשוק משא"כ בספק אם יש לו בנים דכיון דרוב מתעברות ויולדות ממילא לא איתחזק איסורא כלל.

הן אמת שהתוס' ביבמות ד' ל"ז כתבו מפורש גם בספק ב"ט לראשון וב"ז לאחרון דנימא בחזקת היתר ליבם עומדת שכתבו דאין סברא לומר בשהו הרבה ולא ילדו רוב נשים מתעברות ויולדות והנוב"י בריש סימן ס"ט הביא דברי התוס' ובסוף הסימן לא הזכירו וע"ע בפני יהושע לקדושין דף פ' שכתב גם כן כמ"ש הנוב"י על כל פנים באשה זו שלא שהתה הרבה עם בעלה הראשון לפי מה שכתב הנוב"י שם דגבול לזה הוא עשר שנים דהוי רוב נשים מתעברות ויולדות, א"כ לדברי הנודע ביהודה אין כאן חזקת איסור כלל. גם אם נימא דחזקת איסור הוי וחזקה שנתבררה לשעתה מיהו הוי אחר הקדושין והנשואין מיד בחזקת היתר ליבם עמדה מ"מ אחרי כן הוי רוב נשים מתעברות ויולדות וכמבואר ביבמות דף קי"ט שם רישא חזקה ליבום ורובא לשוק א"כ נהי דאיכא חזקה מ"מ כיון דהרוב מרע להחזקה שוב ע"א נאמן דעד כאן אין ע"א נאמן נגד חזקה רק בחזקה אלימתא דלא איתרעה משא"כ בחזקה זו דאיתרעה ע"י הרוב ויל"ע ע"ז מריש גיטין ויעוי' בפנ"י ובתשו' רעק"א ס' קכ"ד.

גם למש"כ השב שמעתתא ש"ו פ"ז לחלק דבחזקה שהוחזקה לפנינו כההיא דסוקלין ושורפין על החזקות אין ע"א נאמן להוציא מידי חזקה ובזה תירץ ההיא דגיטין נ"ד דאזכרות שלי לא כתבתים לשמן דאינו נאמן והא לדבריו לא היתה הס"ת כשרה מעולם ולדברי הגהמי"י ל"ה נגד חזקה כלל, וע"ז תירץ כיון דסתם סופרים כותבים לשמה הס"ת בחזקת כשרה עומדת והוחזקה לכשרה וע"כ אינו נאמן וא"כ הכא הלא הוחזקה לחלוצה, הנה באמת בעובדא דידן במקומה לא הוחזקה לחלוצה רק ע"י הקול שיצא עפ"י דברי' וקול ושוברו עמו דהיתה רק חלוצה מספק אלא הכא גם בהוחזקה לחלוצה לא דמי לס"ת דעדות העד מתנגד למעשה הסופר הכותב לשמה כמ"כ בכל החזקות בהוחזקה נדה בשכנותיה וכיו"ב בא העד להוציא מידי מעשה החזקה משא"כ בעדות העד שהי' לה ולד שמת תוך ל' שאינו סותר מעשה החליצה כלל דגם מספק צריכה חליצה וע"כ היא מוחזקת לחלוצה א"כ אין זה נגד החזקה שהוחזקה כלל וע"כ ראוי להאמין עדות הע"א בכה"ג וגדולה מזו כתב הנוב"י מהד"ק אה"ע סי' נ"ד דנאמן ע"א לומר תנאי הי' בקדושין אף שהיו מוחזקים ודרים כאיש ואשתו דאין זה נגד החזקה כיון דגם לדברי העד הי' מעשה הקדושין אלא בהתבטל התנאי נתבטלו גם הקדושין יעו"ש.

ובגוף דברי הש"ש דזה שהוחזק בטעות חשוב ג"כ חזקה ואין ע"א נאמן להוציא מיד חזקה זו ובכה"ג כתב גם התבו"ש סי' כ"ח אות כ"ט דמה שיצא בהיתר חשוב חזקה והביא ראי' לזה מכתובות כ"ד דקאמר גדולה חזקה וכו' הרי אתם בחזקתכם אף שלא נתברר כשרותם מ"מ א"א להוציאם מחזקתם ויש להעיר ע"ז מדברי התוס' כתובות דכ"ב בד"ה תרי ותרי שפירשו ערעור דפגם משפחה שמעידין שהוא עבד ואלו מזימין אותם דאי באלו מכחישים אותם ואומרים שאינו עבד א"כ ל"ש לאוקמי בחזקת כשרות דאם הי' עבד מעולם לא הי' לו חזקת כשרות יעו"ש, ולדברי הש"ש והתבו"ש הא עכ"פ היו מוחזקים לדיינים כשרים ואין להוציאם מחזקתם, ואולי בתרי ותרי שאני דלא מהני חזקה שהוחזק לפנינו רק חזקה דמעיקרא שלא נשתנה. גם מה שהביא התבו"ש מהא דגדולה חזקה לאיבע"א שם בגמ' הוא רק בתרומה דרבנן וע"ע כתובות ד' כ"ו באס"ז שם שהביא באריכות דברי הרשב"א והריטב"א בתרי ותרי כיון דלא איתחזק אלא אפומייהו דהנך סהדי לאו חזקה היא יעו"ש.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה