אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ב · ג

ב

ולכאורה נ"ל לישב בסתירת דהתוס' לפי המבואר ביבמות דמ"א בדין דמתה אשתו מהו ביבמתו ומסיק שם הש"ס הדר אמר אימר דא"ר אלעזר היכא דלא חזיא בשעת נפילה אבל היכא דחזיא בשעת נפילה מי אמר, הדר אמר אין והתניא ר"א אומר מתה יבמתו מותר באשתו מתה אשתו אותה יבמה חולצת ולא מתיבמת אע"ג דס"ל לשמואל כר"א כו' הרי מפורש מהברייתא מדברי ר"א דחולצת ולא מתיבמת אע"ג דס"ל הואיל ונאסרה נאסרה חולצת כשאר חיי"ל ועשה, אלמא דפקע איסור אשת אח ולכאורה צ"ע מאיזה טעם אינה מתיבמת כיון דאיסור אשת אח נפקע א"כ איזה איסור אחר יש, ואפ"ל דאסורה להתיבם משום לא יבנה וכבר הרגיש הרשב"א לרב דאמר יבמה שהותרה ונאסרה תחזור להתירה הראשון ולא נאסרה משום לא יבנה, ומתרץ משום דלא עבדי בה מעשה, אבל ר"א ושמואל ס"ל דאיכא לא יבנה אע"ג דלא עבדי בה מעשה כיון דנדחתה מצות יבום אינה חוזרת ונראית עוד ליבום אבל באמת איסור אשת אח נפקע ולהכי חולצת כשחזרה והותרה ורק מצות יבום נדחתה.

ועפי"ז מיושב שפיר דהתוס' בדט"ז ואין סתירה לדברי הרשב"א והרמב"ן דא"א בשעת נפילה הוי ערוה דאע"פ שבידו לגרשה מ"מ כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כא"א שיש לה בנים, וגם אחר הגירושין תהי' אסורה, משא"כ בנתקדשה אחר הנפילה דהוי יבמה שהותרה ואיסור אשת אח פקעה שפיר חלקו התוס' דבידו לגרשה, דאף לשמואל דס"ל הואיל ונאסרה נאסרה מ"מ זקוקה עדנה לחליצה ול"ה עוד ערוה ורק ממצות יבום נדחתה משום לא יבנה א"כ א"א שתפקיע הקידושין הזיקה דהא אחר הגירושין תחזור לזיקתה, ולהכי א"ש הא דאמר בדצ"ב ע"ב דאם הי' יבמה ישראל נותן לה השני גט והותרה לו גם להתיבם גם לשמואל דס"ל הואיל ונאסרה נאסרה כיון דגם לשמואל לא נפקע הזיקה כאמור.

ועפי"ז יש מקום לחדש בנד"ד בסוטה שניסת לשוק בלא בלא חליצה שאנו חוששין לשי' הראב"ד שמא הכריע כסוגיא דסוטה [דאלו חשש רק מספק יש לדון בזה משום ס"ס כמו שנתבאר באות א'] והא דצרתה אסורה צ"ל דכיון דטומאה כתיב בה כעריות נכללת בדרשא דלצרור מ"מ אינה יוצאה בלא חליצה כמו שאינה יוצאה מבעלה בלא גט, אבל כיון דאיתנייהו בכלל דלצרור כמו שאר עריות וצרתה אסורה ליבום בודאי דהבא עלי' חייב משום אשת אח, ובפרט למש"כ לצדד דעל הצרה אין איסור אחר רק משום אשת אח ועכצ"ל דבסוטה ודאית חייב משום אשת אח לשי' הראב"ד אף דחולצת, והאחרונים צדדו אף בספק סוטה חייב עלי' היבם משום אשת אח ומכש"כ בסוטה ודאית להראב"ד, ומאי דחולצת אף דחייב עלי' משום אשת אח משום דדמי לאסור ד"א גרם לה כיון דמצד עצמה היתה מותרת משום אשת אח רק בשביל סוטה, וכ"כ האבני מילואים באלמנה לכה"ג בסי' קע"ג, ולפי"ז יש לדון בסוטה שנשא אחותה ומתה דל"ש יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה הראשון אף לרב דטעמא משום דאיסור אשת אח נפקע ולא יכול להתחדש כמש"כ הרשב"א בחי' ליבמות שם, אבל אם הי' האפשרות שיחודש איסור אשת אח בודאי דהיתה נאסרת גם לרב אלא דבנשא אחות יבמתו נאסרה משום אחות אשה ולא משום אשת אח דנפקע, ולהכי במתה אשתו ואין כאן איסור אחות אשה מותרת יבמתו להתיבם, אבל בסוטה דמעולם לא הותרה איסור אשת אח ואם בא עלי' יבם חייב כרת משום אשת אח אלא שצריכה חליצה, אבל כל שנשא אחותה ויש בה משום ערוה דאחות אשתו הרי יש בה איסור אשת אח ג"כ ואע"פ שמתה אשתו אח"כ אינה חוזרת עוד להתירה הראשון, ועפי"ז בסוטה שנשאת לשוק מה שאינה נפטרת ע"י איסור א"א כמש"כ התוס' בדט"ז משום שביד המקדש לגרשה ותחזור להתירה הראשון וכמו שכתבנו דגם לשמואל מודה דחולצת ותחזור לזיקתה אבל בסוטה שיש בה איסור אשת אח ונעשית אשת איש ונפקעת זיקתה א"כ אף אם מגרשה לא תחזור להתירה הראשון דמעולם לא הי' היתר אשת אח כמו שכתבנו, ורק זיקה הי' לה ולכשנפקעת זיקתה לא תחזור עוד לזיקתה ודמי לא"א בשעת נפילה, ובזה הלא מבואר מדהתוס' הנ"ל ד"י ומדברי הרשב"א והרמב"ן דאיסור א"א הוי ככל עריות משום דגם לאחר הגירושין אסורה דכל שאין אני קורא בה בשעת נפילה כו' וה"נ גם לאחר הגירושין תיאסר משום איסור אשת אח שלא הותר מעולם.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה