אור ברסלב

אחיעזר חלק א אבן העזר· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ב · ב

א

ובדיעבד אם ניסת בלא חליצה יעוי' בס' שושנת העמקים להפרמ"ג סוף כלל כ"ב שכתב מתחילה דמדינא פטורה מן החליצה כמש"כ המחבר ונפ"מ אי קידשה אחר הוי קידושי ודאי ולא קידושי ספק, ואם נשאה כהן הדיוט בלא חליצה אין מוציאין מידו, ולבסוף כתב דהמעיין בתה"ד סי' רי"ט משמע דספוקי מספקא הלכה כמאן יעוי"ש ולא החליט דבר ברור בזה, והנוב"י באה"ע סי' ק"נ מצדד דהנישואין יפקיעו הזיקה ואח"כ דחה לה דאין קידושין מפקיעין הזיקה לפי שבידו לגרשה, [ונתכוין לדהתוס' ביבמות דט"ז ד"ה בני צרות כמש"כ בנו הרב בהג"ה שם] והביא ראי' מיבמות דצ"ב השתא דאמר אמימר הלכתא כותי' דשמואל אם הי' יבמה ישראל נותן לה שני גט והותרה לו ולא אמרינן דהקידושין מפקיעין הזיקה ותהוי כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה, והא לשמואל קיימא התם ושמואל ס"ל הואיל ונאסרה נאסרה. ומזה מוכרח דאין איסור א"א מפקיע הזיקה. וכן מוכח מהרי"ף ביבמות די"א גבי יבמה שהותרה ונאסרה מוכח והותרה שלא הביא ראי' מסוגיא דדצ"ב דונתן גט והותרה דהלכה כרב דתחזור להתירה הראשון, והנה החת"ס בתשו' ע"ו מצדד דנישואין מפקיעין הזיקה ולא קידושין, והחילוק בין נישואין לקידושין הוא לענין זיקה דרבנן ובדאורייתא אין חילוק ויסודו מד' הבית מאיר סי' קנ"ט, ודעתו לצדד כשי' הרמב"ן והרשב"א בריש יבמות דא"א הוי כשאר עריות, ובע"מ שלא תנשא מצדד הרשב"א משום דדבר אחר גרם לה והרמב"ן מסתפק גם בע"מ שא"צ חליצה, ומדהתוס' ביבמות ד"י ד"ה לעולם נראה מה שפר"י תמן התורה אסרה עליו כו' ומשנשאה המת אין לה היתר להתיבם כשימות מפני שאין איסור שבה תלוי בשום אדם אלא בתורה שאסרה עליו תלוי. אבל א"א האיסור תלוי במגרש שאם רוצה יתירנה ליבם. קודם שימות אחיו שנשאה ולהכי לא תני להו לפי שביד המגרש להתירה עכ"ל וע"ע בנובי"ת אה"ע סי' ק"נ שמפרש כונת התוס' דבכה"ג הוי ערוה ופוטרת צרתה אלא דמתניתין לא קמיירי ולפי פי' הנוב"י סותרים דבריהם בדט"ז שכתבו דאין איסור א"א מפקיע הזיקה דאפשר לתקן ע"י גרושין, ולדעת הבית מאיר דהתוס' ביבמות דט"ז מחולקים עם הרמב"ן והרשב"א בזה.

ולכאורה היה נראה להשות הדעות ולא פליגי דדוקא בא"א מתחלה בשעת נפילה דהוי ערוה לא מהני מה שבידו לגרשה דאף אם מגרשה אח"כ ג"כ אסורה משום דכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה כו' הרי היא כאשת אח שי"ל בנים ולהכי כ' התוס' שאם ירצה יתירנה ליבם קודם שימות דלאחר שימות לא מהני דכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה כו' [ועי' במהרי"ט סי' מ"ט דמדברי התוס' מוכח דיכול לגרש בלא קידושין דלא כמש"כ הרא"ש בתשו' כלל מ"ה] משא"כ בדט"ז שנתקדשה אח"כ אחר שנפלה ליבם הוי יבמה שהותרה כיון דבידו לגרשה תחזור להתירה הראשון ע"כ לא הוי ערוה, אבל ז"א דהרי קושית התוס' לשמואל דס"ל הואיל ונאסרה נאסרה ואין חילוק בין ערוה בשעת נפילה לערוה שאח"כ וע"כ צ"ל משום דכיון דבידו לגרשה לא נפקע זיקה כלל א"כ מה"ט גם בשעת נפילה נמי וכבר הרגיש בזה הקרן אורה ביבמות דמ"א, עוד קשה לדעת הרמב"ן והרשב"א והתוס' יבמות ד"י דלדבריהם איך יפרנסו הא דאמר אם הי' יבמה ישראל נותן לה שני גט והותרה לו דלדידהו דס"ל דא"א כשאר עריות כיון דלשמואל הואיל ונאסרה נאסרה איך הותרה לו אחר הגט והו"ל להגמ' לפרש דהלכתא כותי' דשמואל דקידושין תופסין והלכתא כותי' דרב דיבמה שהותרה תחזור להתירה הראשון כמו שהקשה הנוב"י והבית מאיר.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק א אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה