אורח משפט· רבי שמעון דובער אנוליק
אורח משפט על חו"מ · סימן י
סעיף א:
צריך הדיין להיות מתון בדין וכו' יש לרמז זה במקרא דכתיב ואת משפטי תשמרו והוא מלשין ואביו שמר את הדבר שפירושו המתנה והכא נמי כן: הנה לברר הדין על בוריו צריך עיון ובפסחים (דף נ"ד) אמרינן שבעה דברים מכוסים מבני אדם כו' ועומק הדין ופרש"י שהרוב טועין בו. ועוד פי' שם פי' אחר ובמדרש קהלת משמע קצת כפי' הראשון דמייתי מהא דכתיב כי המשפט לאלקים הוא אלמא דבין הדין שבדיינים מיירי וכ"ה במדרש בראשית (פרשה ס"ה) ועיין בסוטה (דף מ"ז) משרבו בעלי הנאות נתעוותו הדינין ופרש"י שמתעצלין לעיין הדין. ובשבת (דף ל"ב) חרב כו' קלקול הדין פרש"י שמאליו נתקלקל כשאינו מעיין. ועיוות הדין פרש"י שם כשמתכוון לעוות. וזהו שאמר משרבו בעלי הנאות נתעוותו הדינין דהכוונה שהוא כמו שמעוותין בידים ועל דרך זה פרשתי הא דאמרינן בסוטה (דף מ"א) משרבו החנופה נתעוותו הדינין וע"כ העיון הוא העיקר. ואם גם אז אינו אליבא דאמת כבר אמרו אין לו לדיין אלא לפי מה שעיניו רואות וכפי מה שמכריע שכל האנושי כן הוא האמת כמו שכתב הר"ן ז"ל בדרשותיו על הא דב"מ (דף פ"ד) מאן נוכח רבה בר נחמני ע"ש. וגזה"כ הוא אל השופט אשר יהי' בימים ההם כמש"כ רש"י בחולין (דף נ"ב) ע"ש וכיוצא בזה בתוס' קדושין (דף ס"ב) דלדורותא משמע איזה שהם. הובא אצלינו לעיל (סי' א') והר"ן בנדרים (דף ע"ח) ראשי המטות לפום דרי סגי ע"ש: