אור ברסלב
אור הישר (תנך) שמות › תשא

אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן

שמות · תשא

תצוה

ורחצו אהרן ובניו ממנו וגו'. בזבחים כ"א ע"א איבעיא להו מהו לקדש ידיו ורגליו בכיור ממנו אמר רחמנא ולא בתוכו א"ד אפילו בתוכו כו', ולכאורה איכא למידק הלא גבי מעקה דכתיב נמי כי יפול הנופל ממנו. ודרשינן בספרי ובב"ק נ"א ע"א בפשיטות ממנו ולא בתוכו. היינו שאם הרה"ר גבוה מן הגג עשרה טפחים ונפל מתוכה לתוכו פטור. הרי דתיבת ממנו אתא לאפוקי בתוכו, ומדוע לא נימא כמו דפעולת הנפילה נתמעטה בתוכו, כמ"כ פעולת הקידוש אם נעשית בתוכו לאו כלום היא משום דכתיב ממנו.

וי"ל דהתם משום דאיכא שתי רשויות לגבי הנפילה, היינו אם הגג גבוה מרה"ר וכן להיפוך, ובכ"ז כתיב ממנו בע"כ דבזה גלי רחמנא דסובב על תיבת לגגין דבו דיבר הכתוב ולאפוקי אם הוא להיפוך. משא"כ הכא דקרא איירי רק בפעולת הקידוש שתהיה ע"י מי הכיור. ולזה סובל ג"כ לאמר בתוכו, דהא הקידוש הוא מהמים שממנו. ואפשר לאמר ג"כ להיפוך דקרא קפיד שהקידוש צריך להיות מן המים היוצאים ממנו. אמנם אכתי איכא למידק האי ממנו מבע"ל למעוטי כלי חול כדאמרינן שם כ"ב ע"א, וע' מש"כ בחידושי לקמן פ' תצא בפסוק כי יפול הנופל ממנו.

וידבר ה' אל משה לך רד כי שיחת עמך וגו'. בברכות ל"ב ע"א דרשו רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי ע"ש, הנה בב"ק צ"ב ע"א א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא כו', לכאורה הוה מצי רבא להמציא לו המקור מהאי קרא דהשי"ת א"ל למשה לירד מגדולתו בשביל ישראל שחטאו והא דפשיט ליה מקרא דעד אנה מאנתם וגו' הוא משום דמוקדם בפ' בשלח.

זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך. פירש"י אם לשריפה הם זכור לאברהם שמסר עצמו להשרף עליך באור כשדים אם להריגה זכור ליצחק שפשט צוארו לעקידה אם לגלות זכור ליעקב כו' אשר נשבעת להם בך לא נשבעת להם בדבר שהוא כלה לא בשמים ולא בארץ לא בהרים ולא בגבעות אלא בך שאתה קיים ושבועתך קיימת לעולם שנאמר בי נשבעתי נאם ה' כו' ע"כ, והנה עפ"ז בלתי מובן לע"ד משאחז"ל בברכות ד"י ע"ב משה תלה בזנות אחרים שנאמר זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו לו בזכות עצמו שנאמר ויאמר להשמידם לולי משה בחירו כו' ע"ש. הרי דלפירש"י הכא בע"כ הי"ל למשה להזכיר את האבות, דהם מסרו א"ע כל אחד מהם בנסיון אחר, וכדאי להציל את בניהם מעונשין כאלו שכבר קבלו אבותיהם, ועוד עפ"מ דמסיק אשר נשבעת להם בך כדאמר בי נשבעתי, הלא בהכרח דהי"ל למשה להזכיר את האבות דלהם נשבע ומה ענין זה לתולה בזכות אחרים, כן במאי דמסיק באגדה דהתם דחזקיה לא עשה כמשה לתלות באחרים, אלא תלה בזכות עצמו ואמר זכר נא אשר התהלכתי לפניך כו' ע"ש. הלא מי דמי. משה רבינו התפלל על אחרים היינו על ישראל, שפיר הזכיר עבורם זכות אבותיהם, משא"כ חזקיה התפלל על עצמו, בזה יש מקום מה שאמר זכר נא אשר התהלכתי לפניך וצ"ע.

תוכן העניינים

אור הישר (תנך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה