אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
שמות · תצוה
ואכלו אותם אשר כופר בהם. הנה הרמב"ם בסה"מ מצוה פ"ט ובהלכותיו ריש פ"י ממעשה הקרבנות. סמך על מקרא זה המ"ע דאכילת כהנים מחטאות ואשמות. אמנם רש"י בפסחים נ"ט ע"א כ', דהאי קרא הוא המקור למ"ע דאכילת קדשים בין הנאכלים לכהנים בין הנאכלים לישראל ע"ש וזה בלתי מובן לע"ד דהא האי קרא במלואים כתיב, ולפ"ז אפילו אי אוקמינן לאכילת קדשים דכהנים, תקשה אליבא דשמואל דס"ל במנחות י"ט ע"ב דלא ילפינן דורות משעה. כדהעירו התוס' ביבמות ד"מ ע"א, ורש"י בא עוד לחדש דהאי קרא קאי גם לאכילת קדשים קלים הנאכלין לישראל, ולפנינו בקרא מסיק בהדיא כי קדש קדשים היא עד דמשו"ה נפסל בלינה עד בקר ראשון הרי דדוקא בקדק"ד ובאכילת כהנים הכתוב מדבר, וביותר תקשה מה דרש"י סתר א"ע, דבברכות מ"ח ע"ב כתב דאכילת זבחים היא מ"ע מקרא דוהבשר תאכל דכתיב בפ' ראה, ועמש"כ בחידושי שם וצ"ע כעת.