אור ברסלב
אור הישר (תנך) בראשית › תולדות

אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן

בראשית · תולדות

חיי שרה

אברהם הוליד את יצחק. בב"מ פ"ז ע"א אוה"ע מרננים ואומרים ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא כו' מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם פתחו כולם ואמרו אברהם הוליד את יצחק ע"כ, מלשון הש"ס משמע דלאחר הרינון נהפך קלסתר פניו, אבל בתנחומא מבואר דמשעת היצירה נאמר להמלאך שיעשה כל איקונין שלו כדמות אביו, וכן משמע ברש"י הכא, וע' ברבותינו בעלי התוס' עה"ת ובר"ע מברטנורא וברא"מ שם.

ויעתר לו ה'. ביבמות ס"ד ע"א ויעתר להם מבע"ל לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק כו' ע"כ. כה"ג בברכות כ"ז ע"ב נוקמי לר"ע דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות אלא נוקמיה לר"א בן עזריה כו'.

ויגדלו הנערים. פירש"י כל זמן שהיו קטנים לא היו מעשיהן ניכרין כיון שנעשו בני י"ג שנה זה פירש לבית המדרש וזה פירש לע"ז והקשו רבותנו בעלי התוס' עה"ת הלא כשהיה עשו בן י"ג שנה היה אברהם חי עוד שתי שנים דעשו לא מרד עד שמת אברהם ע"פ ההבטחה תקבר בשיבה טובה שלא יראה עשו בן בנו יצא לתרבות רעה והביאו בשם הירושלמי דפריך הכי ומשני דאותן שנתים מרד במטמוניות אבל לאחר מותו מרד בפרהסיא ע"ש. וקשה הלא ברבותנו בעלי התוס' מובא דברי המדרש אקרא דויצא הראשון אדמוני דכשראהו סבר שלא נבלע בו דמו כעובדא דנתן הבבלי ולא רצה למולו לשמונה ימים וכשעבר שנה או שנתים ולא הלך מראהו אמר הואיל ולא מלתי אותו כמוני אמתין עד שיהיה בן י"ג שנה כמו ישמעאל אחי וכשהיה בן י"ג שנה עכב בעצמו ולא רצה למול ע"ש, ולפ"ז הרי אין לך פרהסיא גדולה כזו דמבעט במצות מילה, וזה הלא היה כשהיה בן י"ג שנה והדק"ל שמרד בחיי אברהם, וצ"ל דבמצות אחרות עדיין לא מרד, ומרד זה בע"כ הסתירו מאברהם שלא לצערו ועדיין צ"ע.

ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. ובתרגום ורחם יצחק ית עשו ארי מצידיה הוה אכיל, ובפירש"י בפיו כתרגומו בפיו של יצחק ע"כ, ונלאו המפרשים להבין איך אפשר שיהיה יצחק אבינו משוחד באהבתו לאותו רשע מפני שנהנה מאכילתו, ולכן לולא פירש"י והבנת כל המפרשים בלשון התרגום היה נלע"ד, עפ"מ דתניא בברכות ל"ה ע"ב דר' ישמעאל ס"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ, ור"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה כו' תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים כו' ע"ש, והנה פלוגתא נפלאה במינה כזאת, נוגעת לכל ישראל בכל המקומות הדורות והזמנים באין יוצא מן הכלל, וחזינן בברכות שם דאביי ורבא גטו לדעת ר' ישמעאל ע"ש, ובאבות כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה. וע"ע סוף קידושין, ועפ"ז י"ל דבשיטה זו נחלקו ג"כ יעקב ועשו. דיעקב היה איש תם יושב אהלים. וחשב שפרנסתו יזמין לו השי"ת ומלאכתו תהיה נעשית ע"י אחרים, ועשו יודע ציד איש שדה, החזיק מלאכת הצידה לפרנסתו, ובדרך זה היו מחולקים בדרכיהם לעיני אביהם, יעקב למד בתמידיות תורת אביו, ועשו הלך ג"כ לצוד ציד למטרת פרנסתו, אכן אחרי אשר כלה מלאכת הצידה. גם עשו הטה אזן למה שאביו למדו, עכ"פ משום כבוד אביו, כדאמרינן בב"ר שם פרשה ס"ה סי' ט"ז אר"ש בן גמליאל כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו את אביו כו' ע"ש, והנה יצחק לגרמיה דבודאי עסק בתורת אביו אברהם אשר למדו, בכ"ז נהג בדרכי חייו גם מנהג דרך ארץ כדכתיב ויזרע יצחק, ויחפור את בארות המים. ויעתק משם ויחפור באר אחרת, ועפ"ז לא ראה יצחק בעשו שום דבר רע במה שעוסק ג"כ בפרנסה, דזה לא היה נחשב אצלו לחסרון, דהוא ג"כ שיתף דרך ארץ לתורה בדרכי חייו, ומכש"כ דבניו הם היסוד לכל הדורות הבאים, ולכלל האנושי הוא מהנמנע להתנהג בדרך יעקב, וכדהעידו חז"ל בברכות שם הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, ואפילו יעקב גופיה כשלא היה עוד על שלחן אביו ובא אצל לבן היה מוכרח לעסוק ג"כ בדרך ארץ, וזהו מה שמבואר בכתוב ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, ומשום דטעם זה כי ציד בפיו נוכל להבין כמדרשו דעשו היה צד את יצחק בפיו ומרמהו, ועוד פירושים כאלו, לכן מפרש בתרגום ורחם יצחק ית עשו ארי מצידיה הוה אכיל, פי דעשו גופיה אכיל מצידיה ועשה לו זאת ניר לפרנסתו. וזאת נשא חן בעיני יצחק דיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, כן היה נלע"ד לולא פירש"י בהבנת התרגום. ו

תוכן העניינים

אור הישר (תנך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה