אור ברסלב
אור הישר על בכורות מסכת בכורות › דף ס:

אור הישר על בכורות· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת בכורות · דף ס:

דף ס.

והא תו ל"ל היינו הך כו', ולכאורה י"ל אע"ג דכתוב שקידש העשירי, הוא קידש את התשיעי ואת האחד עשר, כדתנן בנזיר דל"א ע"ב, והוא מדילפינן בסמוך בסוגיין לעיל מקרא, דעשירי מקדש את הסמוך לו מלפניו ומלאחריו, אם קרא עליהן את השם ע"ש, מ"מ חילוק גדול בין תשיעי לאחד עשר, ומשו"ה איצטריך ליה לרבא לאשמעינן בתרווייהו, דה"א דתשיעי דקדושתו קלה שאינו עושה קדושה ליקרב, רק נאכל במומו כדתנן במתניתין, ואכתי לא איברר ליה עשירי כדאמרינן לעיל דנ"ט ע"א, לכן אם יצאו שנים בתשיעי אע"ג דקראן עשירי, שפיר אשמעינן דעשירי ותשיעי מעורבין זב"ז, ותרווייהו נאכלין במומן, משא"כ כשיצאו שניהם בעשירי, דכבר איברר ליה עשירי, ואחד עשר הרי אלים קדושתו ליקרב כדתנן במתניתין, וכדילפינן לקמן דס"א מקרא, וכן אמרינן לעיל דנ"ט ע"ב, אחד עשר שהוא עושה קדושה ליקרב ע"ש, ולפ"ז ה"א דאפילו קראן אחד עשר אמרינן דעשירי ואחד עשר מעורבין זב"ז, ויקרבו שניהם ויאכלו כחומר קודש שבהן ויטענו שתי מתנות והרמת חזה ושוק כמו שלמים, ממש כאלו קרא לשניהם עשירי, דקריאת שם אחד עשר אינו מעלה ומוריד, אחרי דכבר הוברר בזה העשירי ודאי למספרו, ותרווייהו הם בספק השקול, להכי קמ"ל דאם קראן אחד עשר, עשירי וחולין מעורבין זה בזה, ולא בתערובות מעשר בשלמים, ומאי מקשה הא תו ל"ל היינו הך וצ"ע.

ועפמש"כ מיושב דעת הרמב"ם במשה"ק עליו הלח"מ בפ"ח ה"ד מה' בכורות ונשאר בצ"ע, מדוע שינה הרמב"ם שם לשונו, דביצאו שנים בעשירי, מחלק בין היכא שקראן עשירי לקראן י"א, וכשיצאו שניהם בתשיעי כתב בין שקרא שניהם עשירי בין שקראם תשיעי שניהם מוקדשים כו' ע"ש, דלפמש"כ ניחא שפיר דביצאו שנים בעשירי כיון דאיברר ליה עשירי, הרי האחד קדוש מדין תורה להיותו עשירי, והאחד עשר קרב שלמים ג"כ מריבויא דקרא, ולכן אם קראן עשירי, אז עשירי ואחד עשר מעורבין זב"ז, והם כמו מעשר שנתערב בשלמים כדהסביר הרמב"ם גופיה שם, אבל אם קראן אחד עשר שפיר פסק דעשירי וחולין מעורבין זב"ז, דלאחר עשירי גמור היכי אפשר עשירי אחר בסמוך לו, כדהסביר רש"י לעיל דנ"ט ע"ב ד"ה י"א ע"ש, משא"כ כשיצאו שניהם בתשיעי דאכתי לא איברר ליה עשירי, ועל כל אחד מהם חל ספק השקול מי מהם התשיעי ומי הוא העשירי, והתשיעי אי אפשר שיוקדש ע"י מניינו של בעלים ליקרב, אפילו אם היה קורא לעשירי תשיעי כדתנן במתניתין, ולכן חל קדושת שניהם עכ"פ רק שיאכלו במומן בין שקרא שניהם עשירי בין שקראם תשיעי

ובנוגע לקושית הלח"מ מהא דקאמר בסוגיין הא תו ל"ל היינו הך, ג"כ ניחא, דהא להרמב"ם בכל הארבע חלוקות יאכלו במומן, וזהו הכוונה בש"ס דהיינו הך, וכן ביאר הרמב"ם בפיה"מ במשנתינו ע"ש.

ודעתו אתי נמי שפיר, אפילו לפ"מ דפסק בפ"ח ה"ב מה' בכורות, דטעות מעשר תמורה הויא, ור' יהודא דס"ל כן בסוגיין הלא ס"ל דימותו, אך זהו מפני דדעת ר"י הוא דתמורת מעשר מתה, כדמסיק בסוגיין, אבל הרמב"ם לטעמיה בפ"ו הי"ב מפסולי המוקדשין דאין מביאין קדשים לבית הפסול, ומאן דס"ל הכי הרי ס"ל דירעו, ולהכי שפיר פסק הרמב"ם דירעו עד שיפול בהם מום ויאכלו במומן כנ"ל.

תוכן העניינים

אור הישר על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה