אור הישר על בכורות· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת בכורות · דף מא:
תוד"ה ואתי קרא למעוטי ספיקא, כה"ג פריך בפרק בתרא דיומא כו', ול"ד לשאר דוכתי דממעטינן ספק מקרא, לקמן בפרק בתרא דנ"ח, עשירי ודאי א"ר ולא עשירי ספק כו' ע"כ, וכן כפלו התוס' דבריהם בכ"מ בש"ס, ולולא דבריהם היה נלע"ד כוונת הש"ס, דכיון דכתיב עשירי יהיה קודש, בודאי דכוונת התורה לודאי, וממילא ממועט ספק, דהא אין לאמר כיון דלית לן קרא בפ"ע למעוטי ספק, לכן אפ"ל דהאי העשירי כולל גם ספק עשירי, ז"א דלא איצטריך לן קרא למעוטי ספק כדאמרינן הכא, משום דליכא ספק קמי שמיא, כדפירש"י הכא וביתר המקומות דמייתו התוס', ובע"כ דעשירי דקרא כוונתו לודאי, וספק ממילא ממועט, וכן בהא דמייתי התוס' גבי לטהרו או לטמאו, דקרא כוונתו בהכרח לודאי, וממילא ממועט ספק בהרת קדמה ספק שער לכן קדם, דקמי שמיא ליכא ספק, וקרא קאי רק לודאי, ועפ"ז מתאימות סוגיות דהתם עם סוגיא דידן ודכ"מ, דמתמה הש"ס איצטריך קרא למעוטי ספיקא כנ"ל וצ"ע.