אור ברסלב
אור הישר על בכורות מסכת בכורות › דף מא.

אור הישר על בכורות· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת בכורות · דף מא.

דף מ:

מן הבהמה להוציא רובע ונרבע כו', התוס' בחולין דקט"ו ע"א ד"ה חורש, יהיו כמסתפקים, דאפשר אתא האי מיעוטא, אלא לאשמעינן מכלל דלהדיוט שרי, וע"ש מה שהאריכו בזה

ולע"ד יפלא איך יש מקום להסתפק בזה, הלא בסוגיין פרכינן הני בני קטלא נינהו, ומשנינן ע"פ עד אחד או ע"פ הבעלים, וע' תמורה דכ"ח ע"א ובב"ק ד"מ ע"ב תוד"ה מן הבהמה, ואלו להתיר להדיוט רובע ונרבע ע"פ עד אחד או ע"פ הבעלים, ואפילו ע"פ שנים עדים ועדיין לא נגמר דינו, ילפינן משור שה כשבים ושה עזים תאכלו בספרי פ' ראה, וע"ש בילקוט, ובע"כ דמיעוטא דמן הבהמה דבסוגיין, אתא רק למעט מהקרבה כנ"ל וצ"ע.

ועפ"ד הספרי יל"ד נמי בסוגיין, דבשלמא במתניתין מפרש התנא בהדיא ע"פ עד אחד או ע"פ הבעלים, וכדפירש"י שם דקאי ארביעה ואנגיחה, אלא בברייתא דממעטינן רו"נ מקרא דמן הבהמה, וקפריך הש"ס הני בני קטלא נינהו, ומשני ע"פ ע"א או ע"פ הבעלים, ובזה קשה מנ"ל להש"ס לאוקמי הכי, דלמא מיירי בשני עדים, וקרא איצטריך למעוטי קודם שנגמר דינו לקטלא, דהא להדיוט שרי בכה"ג, כדיליף בספרי שם מקרא, ואשמעינן קרא דמן הבהמה דלגבוה אסור, דהא בספרי שם מחלק ע"פ ע"א וע"פ הבעלים, וקודם שנגמר דין הבהמה ע"פ העדאת שני עדים, לשני סוגים נפרדים ע"ש.

וי"ל כיון דבמשנתינו אסר ע"פ עד אחד וע"פ הבעלים, לכן לא ניחא ליה להש"ס לאוקמי, דתנא דברייתא פליג וקאמר, דוקא בהעדאת שני עדים וקודם גמ"ד אסור, אבל בע"א וע"פ הבעלים שרי, לכן אוקים נמי לברייתא כמתניתין, ותנא ע"פ ע"א וע"פ הבעלים לאיסורא, ומכש"כ ע"פ שני עדים וקודם שנגמר דינו דודאי אסור, כדמשמע בספרי שם דאחרון אחרון חמור ע"ש, והרמב"ם בפ"ד מאיסורי מזבח לא הזכיר רק דין רו"נ ע"פ ע"א או ע"פ הבעלים, ולא זכר דין רו"נ ע"פ שני עדים וקודם שנגמר דינו ע"ש, ועפמש"כ משמע דכש"כ הוא כנ"ל.

תוכן העניינים

אור הישר על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה