אור הישר על בכורות· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת בכורות · דף יג:
ולאמימר דאמר משיכה בעכו"ם קונה כו', ע' בתרומת הדשן סי' ע"ר, ובתשובת משאת בנימן סי' ל"ה,
תוד"ה כמ"ד כו', י"ל היכא דאיכא חלול השם ודאי אסור כו' ע"כ, מדברי התוס' משמע דהוא רק מדרבנן מפני חה"ש, והוא כשיטת רש"י בסנהדרין דנ"ז ע"א ד"ה ישראל בעכו"ם שכ' וז"ל, ומדרבנן איכא למאן דאסר משום חלול השם ע"ש, והוא דלא כהרמב"ם דפשטות דבריו מורים בר"ה גניבה ובר"ה גזילה דאסור מה"ת, וכמש"כ הש"ך בחו"מ סי' שנ"ט סק"ב דלא כהכ"מ שם, וע' בחלקת מחוקק סי' כ"ח סקכ"א.
אכן לא אדע איך יפרנסו סוגיא דידן דמבואר בהדיא דהוא דאורייתא, דהא קאמר הניחא למ"ד גזילו אסור היינו דאיצטריך קרא למישרי אונאה, אלא אי ס"ל כמ"ד גזילו מותר אונאה מיבעיא כו', הרי בהדיא דפלוגתתם הוא אי אסור מן התורה והוא כדעת הרמב"ם, ובכלל מאן חשוב מאן ספון לחלק במקרא הכתוב בתורה סתם לא תגזול, וצריך להבין טעמיה דמ"ד גז"נ מותר בב"מ דקי"א ע"ב, וע"ש דס"א ע"א תוד"ה לעבור, אכן עצם ענין קדוש השם בזה, הוא מדברי ר"ע וברייתא דר"פ בן יאיר בהגוזל בתרא דקי"ג, וע' בת' חוט המשולש להגאון ר' חיים זצ"ל מוואלאזין מסי' י"ד עד סי' י"ח.