אור הישר על בכורות· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת בכורות · דף ד.
א"ק אך פדה תפדה וגו' כל שישנו בבכור אדם ישנו בבכור בהמה טמאה, בתשובת הרשב"א סי' שס"ו, שהשיב להרא"ש ז"ל, משמע דהיקש גמור הוא ואין בזה שום ספק ע"ש, ולפ"ז יל"ד מאי דלקמן ע"ב ילפינן מהך היקישא, דבשה של בן לוי נפטרו פטרי חמורים של ישראל, ומ"מ שקיל וטרי בזה טובא ע"ש, והשתא אי היקש גמור הוא, הלא אין היקש למחצה, ואפשר דזה היה ספיקו של הרא"ש ז"ל, אך י"ל לפ"מ דבעו למילף שם בזה דורות משעה ע"ש, ופלוגתא היא במנחות די"ט ע"ב, וסוגיא דשמעתא בכ"מ דדורות משעה לא ילפינן, ועמש"כ בחידושי למנחות שם, ולפ"ז אין הכרח גם אל ההיקש ובזה היה מקום אל הרא"ש ז"ל להסתפק, ובכ"ז מסיק שם בתשובה דהיקש גמור הוא, ועמש"כ לקמן בסמוך.