אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת סנהדרין › פרק רביעי

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת סנהדרין · פרק רביעי

פרק שלישי

ה"א א"ר יוחנן כל שאינו יודע לדון את השרץ לטהרו ולטמאו מאה פעמים אין יכול לפתוח בזכות כו' אמר רבי תלמיד וותיק היה לר"מ והיה מטהר ומטמאו מאה פעמים אמרין ההוא תלמידא לא הוה ידע מורייה א"ר יעקב בר דסאיי דההוא תלמידא קטוע מטורא דסיני הוה, הנה התוס' בעירובין י"ג ע"ב ובסנהדרין י"ז ע"א הקשו מה לנו בחריפות של הבל לטהר שרץ כו' ע"ש, הנה התוס' לא הקשו מה לנו לחריפות כזאת, משום דהא תנן דבד"נ פותחין רק בזכות ולא בחובה, ולפתוח בזכות אפילו בסנהדרין היו צריכין לחריף כזה ולולא זה לא היו יכולין לנהל המשפט, כן לא הקשו מדוע קבעו חכמי הש"ס בתלמודין שהיה תלמיד כזה, מפני דהוא לתועלת לדורות למען ידעו שאין לסמוך על הוראה מסוג חריף כזה, כדאמרינן הכא דההוא תלמידא לא הוה ידע מורייה דקטועה מטורא דסיני הוה, וכל קושית התוס' היתה על עצם החריפות דטהרת שרץ ועלה קאי תירוצם, וע' בשער התירוצים לעירובין שם.

ה"ב א"ר ינאי אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה מה טעם וידבר ה' אל משה אמר לפניו רבש"ע הודיעני האיך היא ההלכה א"ל אחרי רבים להטות כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ג ע"א ובהעמק דבר ר"פ ויקרא.

ה"ג יכול אם צדיק בדינך יצדק בדיני ת"ל כי לא אצדיק רשע, ע' עמק יהושע ח"ב דרוש יו"ד.

ה"ד רבי אמר ובלבד שלא יהו מחוסרין לומר איש פלוני אתה זכאי ואתה חייב אבל אם היו מחוסרין במשא ומתן לא בדא ריב"ח אמר אפילו מחוסרין במשא ומתן, נראה דבמקום רבי צ"ל רב, והוא כדעתיה בבבלי ל"ד ע"א ל"ש אלא בשעת משא ומתן כו', והיינו שלא היו מחוסרין לומר איש פלוני אתה זכאי כו' שהוא הגמ"ד, אלא שהוא עוד במו"מ, אבל אם היו מחוסרין במשא ומתן ר"ל שהמו"מ נגמר והוא בגמ"ד לא בדא, פי' אז המלמד זכות יכול לחזור וללמד חובה, וריב"ח אמר אפילו מחוסרין במו"מ ר"ל דאין להם עוד לשאת ולתת בזה אלא הוא הגמ"ד נמי חוזר לחובה, זולת היכא דזיכה ומת שאני משום דהשתא מיהא לא הדר ביה, והוא הכל כמו בבבלי, וע' ברמב"ם רפי"א מה' סנהדרין.

ה"ה דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה כו' מנלן ושפטו את העם בכל עת ואית קרי לשעבר א"ר שמואל בר רב יצחק כיני מתניתא שאם טעו ודנו בלילה שדינם דין ת"ל ושפטו את העם בכל עת אמר הא אמירה ע' בתוס' יבמות ק"ד ע"א ד"ה מר סבר ובביאור הגר"א לחו"מ סי' ה' סק"ה ובתומים שם סק"ד ובקצוה"ח שם סק"ב ובס' תשובות לשואל סי' ל"ב.

ה"ו תני העד אין מלמד לא זכות ולא חובה מנלן שנאמר ועד לא יענה בנפש למות, הנה ברייתא זו דירושלמי פליג על ברייתא דספרי פ' מסעי, דהתם תניא ועד אחד לא יענה בנפש למות עונה הוא לזכות, ובבבלי ל"ג ע"ב היא פלוגתא דת"ק וד' יוסי ב"ר יהודא.

ה"ז ר' יהודא אומר אין מדקדקין ביין נסך, ע' בת' כנסת יחזקאל סי' ל"א.

שם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' מ"ג ובנחל יצחק סי' ז' ס"ג.

ה"ח סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהיו רואין זה את זה ושני סופרי הדיינין עומדין לפניהן כו', ע' מד"ר שמות פ"ה סי"ב ובקהלת פ"א בפסוק אין זכרון לראשונים.

ה"ט כיצד מאומד לא תאמרו ראינוהו רודף אחריו וסייף בידו נכנס לחורבה אחריו נכנסנו אחריו ומצאנוהו הרוג ראינוהו יוצא והסייף מטפטפת דם כו', ע' סה"מ ל"ת ר"צ ובת' מהרי"ק סי' קכ"ט ובמעין החכמה דפוס רדלהיים דף כ"א ע"א.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה