אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת סנהדרין › פרק חמישי

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת סנהדרין · פרק חמישי

פרק רביעי

ה"א ולא תנינן באי זה יובל שאין הדבר מצוי כו', ע' אור שמח פ"י משמיטה.

שם היטב היטב לגז"ש כו'. ע' תוס' סנהדרין ד"ב ע"ב ד"ה דברי הכל ובס' המאיר לעולם ח"ב סי' ד'.

שם מניין להתרייה ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן ואיש אשר יקח את אחותו וגו', ע' בביאור דרשה זו בבבלי ד"מ סוף ע"ב ובמשך חכמה פ' קדושים בפסוק ואיש אשר יקח אחותו. ה"ב רב אמר הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות ור' יוחנן אמר הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות כו', ע' בת' ר"ב אשכנזי סי' ד'. ה"ג ר' יודן אית ליה עשה ול"ת על אכילתו כו' עשה על אכילתו שבעת ימים תאכל עליו מצות לא חמץ כל ל"ת שבא מכח עשה עשה הוא ול"ת על אכילתו לא תאכל עליו חמץ, ע' רמב"ם וראב"ד פ"א ה"ח מה' חמץ וע"ע בבבלי ס"פ כל שעה ושם בתוד"ה לאמר.

שם ותני כן תחילת חמש חמה במזרח וסוף שבע חמה במערב לעולם אין חמה נוטה למערב אלא בסוף שבע, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שס"ג.

ה"ד א"ר לא מפני מה כותבין דברי המזכה מפני המחייב שמא תיטרף דעתו ואין חליף מילא אמרין ליה הדא אמרת הדא לא אמרת צריכה שני עדים נמצא דינו משתקע, ע' פ"מ ובמאי דמשבש משני עדים לשני ימים, ולדעתי נראה דר' לא יהיב תרי טעמי מדוע כותבין טעם המזכה, ומתרץ מפני המחייב, וטעם המחייב בע"כ צריך לדעת בדיוק, דמפני חיוב הבע"ד הובא לב"ד ואם אין חיובו ברור מכל הצדדים בטל משפטו ממילא, אולם אח"כ הוסיף עוד להורות נחיצת כתיבת הטעם של המזכה ואמר, שמא תיטרף דעתו, פי' של המזכה, ואין חליף מילא, ויאמר מחייב הייתי, יימרון ליה הדא אמרת זכות. הדא לא אמרת חובה. ומבאר עוד דאם אחרי ההכחשה יתעקש הדיין ויאמר רק חובה אמרתי אתמול, וזימנין דדעתו זו הפרטית תכריע בכלל הב"ד, ואז לא תספיק עדות מכחישו זולת אם יהיו על ההכחשה שני עדים, להעמידו על הדין דמלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה, דמשנתנו נשנית במלמד זכות ודאי ולא במסופק כדהכא שאמר מעולם לא למדתי עליו זכות, בזה בע"כ צריך שני עדים שבאמת היה הוא מזכה, והמכחיש הוא רק עד אחד וכתיב ועד אחד לא יענה בנפש, וזהו מאי דמסיק נמצא דינו משתקע, ולהכי צריך מתחילה לכתוב טעם המזכה שלא יבא לתקלה כזו, ר' יוסי בי ר' בון אומר מפני המזכה, פי' לא מסני המחייב או משום טריפת הדעת של המזכה מזכות לחובה, אלא מפני המזכה, ר"ל הוא בעצמו צריך לדעת מדוע היה מזכה, אולי יהיה נדרש מאיזה טעם דנתוני ידע להשיב כנלע"ד.

ה"ה תני למה מוסיפין דיינין שאם היו שנים מן הראשונים מזכין ואחד מן האחרונים ליגמר הדין בשלשה א"ר לא מכיון שנראה דינו ליגמר בארבעה אין גומרין אותו בשלשה כו', ע' כ"מ פ"ח ה"ב מה' סנהדרין ובביאור הגר"א לחו"מ ס' י"ח סק"ו ובאור שמח פ"ט ה"ב מה' סנהדרין.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה