אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת סוטה · פרק שני
ה"א ארבעה מחו"כ מפרישין עליהן שלא מדעתן כו' שכן אדם מפריש על בנו הקטן והוא נתון בעריסה. ע' אור שמח פי"א ה"ג משגגות.
שם קטנה שזינתה אין לה רצון להיאסר על בעלה, ע' בס' המנהיג ה' גיטין ס"ס קנ"ב ובח"ס חי"ד סי' קמ"ד.
שם וחרשת אין את יכיל דכתיב ואמרה האשה אמן אמן, ע' אור שמח פ"ג ה"ב מאסו"ב ובעמק יהושע ח"ב דרוש ח'.
שם ר' יוחנן בשם ר' ישמעאל מנחת מנחת מה מנחת שנאמר להלן שעורין אף כאן שעורין. ע' ספרא נדבה פרשה י"ג ובהתוה"מ שם סי' קמ"ט.
ה"ב ולמה מים ועפר וכתב מים ממקום שבאת עפר למקום שהיא הולכת כתב לפני מי שהיא עתידה ליתן דין וחשבון, ע' משך חכמה פ' נשא בפסוק והקריב אותה הכהן.
ה"ג מאן דמר בין תנינן בין שבועות מעכבין אית ליה חוקה תורה מעכב ומאן דמר שבועות מעכבות ותניין אינן מעכבין לית ליה, ע' לעיל רפ"ק ובתוס' י"ז ע"ב ד"ה קודם ובסנהדרין מ"ט ע"ב ד"ה אף סדר.
ה"ד לוי בר סיסי בעא קומי רבי מגילת סוטה מהו שתטמא את הידים א"ל זה שאלה א"ר יוסי אינה שאלה כלום גזרו על הספרים שיטמאו את הידים לא מפני קדושתן וזו למחיקה ניתנה כו', ע' בחידושי הגר"ח הלוי פ"א הי"א מה' תפילין ובת' עין יצחק חא"ח סי' ה'.
שם כמה אותיות כתוב בה ויהא שלא לצורך ויהא חייב תני ר' חנין בש"א אחת ובה"א שתים כו', ע' אור שמח פ"ו ה"ג מיסוה"ת.
שם וכתב יכול בדיו ובסיקרא ובקומוס ובקלקנתום ת"ל ומחה או מחה יכול במשקים או במי פירות ת"ל וכתב הא כיצד כתב שהוא יכול להמחות ואיזו זו שאינו בא קלקנתום. ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קכ"ו ובפרדס הגדול לרש"י סי' רפ"ג.
ה"ה שומרת יבם שזינתה רבי לעזר אמר מותרת לביתה ריב"ל אמר אסורה לביתה כו', ע' בתוס' דמכילתין י"ח ע"ב ד"ה אמרי במערבא ובכתונת פסים לנמו"י יבמות פ"י דף כ"ד ע"ב.
שם א"ר ינאי שומרת יבם שזינתה מותרת לביתה כו' א"ר יוסי בר ר' בון אף לא מכות אין בה, ע' העמק שאלה ל לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ה אות י"ג.
שם ונעלם מעיני אישה פרט לסומא שאין לו עינים הוא סומה היא סומה מתניתא דר' יודן פוטרו מכל מצות האמורות בתורה, ע' אור שמח פ"ב ה"נ מה' סוטה.
ה"ו א"ר ינאי פשיטא שאדם מוחל על קינויו גירש כמי שמחל היך עבידא קינא לה ונתגרשה והחזירה ונסתרה כו', ע' עמק יהושע סי' י"ג ובאור שמח פ"א ה"ז מה' סוטה.