אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת סוטה › פרק ראשון

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת סוטה · פרק ראשון

מסכת סוטה

ה"א כתיב ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו וגו' שלא יקנא לה לא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה כו', ע' ברכי יוסף חא"ח סי' א' סקי"א ובת' משיב דבר ח"ג סי' י"ז.

שם אתיא דר' ליעזר כב"ש ודר' יהושע כב"ה דבש"א לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה דבר ערוה כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' פנחס סי' קל"ד אות ח'.

שם מה מקיים ר' ליעזר דבר דבר שהוא מרגיל לבא לידי ערוה כו', ע' תוס' סוטה ד"ב ע"ב ד"ה מ"ט ובת' מהרי"ל דיסקין סי' מ"ב.

שם השיבו על דברי ר' יוסי בן יודה א"כ אין לדבר סוף כו', ע' אור שמח פכ"ד הכ"ה מה' אישות.

שם עידי קינוי שנמצאו זוממין לוקין כו' ע' במה"פ ובנחל יצחק סי' ל"א דף מ"ט ע"א ושם סי' ל"ד דף נ"ט ע"א ובאור שמח פ"א מה' סוטה ושם פכ"א ה"ה מה' עדות.

שם נסתרה בעד אחד בשחרית ובעד אחד בין הערבים ייבה כהדא נתייחדה עמו בפני שנים צריכה הימנו גט שני כו', ע' עמק יהושע סי' י"ג ובאור שמח פ"ט הט"ז מה' אישות ובס' תשובות לשואל סי' כ"ה.

ה"ב מהו שיקנא לה משני בני אדם כאחת כו', ע' בת' בית דוד סי' כ"ה ובת' חיים שאל ח"ב סי' ג'.

שם ר' אבין אמר אפילו זה אחר זה כו', ע' בת' משיב דבר ח"ג סי' י"ז.

שם שאלו את בן זומא מפני מה ספק רח"י טמא כו', ע' תוס' סוטה כ"ח ריש ע"ב ובעונג יו"ט סי' קע"א.

שם מפני מה ספק רשות הרבים טהור אמר לון מצינו שהצבור עושין פסחיהן בטומאה בשעה שרובן טמאין כו', ע' בתפארת ישראל בועז לטהרות פ"ד ס' י"ח.

שם תני רבי אומר שלש טומאות אמורות בפרשה אחת לבעל ואחת לבועל ואחת לתרומה בתוס' סוטה כ"ט ריש ע"א הגרסא בירושלמי תני ר"מ אומר כו', וע' עמק יהושע סי' ד'.

שם יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו של בעל כך אסורה לאחיו של בועל כו', ע' מל"מ פ"ו הי"ט מה' יבום.

שם צרת סוטה למה היא אסורה ר' יוחנן אמר מריח ערוה נגעו בה רב אמר מפני שכתוב בה טומאה כעריות, ע' בפתח השער לת' עין יצחק ח"א.

ה"ג מתניתין לא כמשנה הראשונה דתנינן תמן בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך כו', ע' עונג יו"ט סי' קס"ט.

שם א"ר אבין ואפילו תאמר כמשנה האחרונה מ"ט יש רגלים לדבר, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' ע'.

שם והא תנינן כו' כשם שהמים בודקין אותה על כל ביאה וביאה שהיא מקבלת את בעלה לאחר הבועל כך הן בודקין אותו ר' אבין בשם ר' הילא כאן ביודע כאן בשאין יודע, ע' בת' חיים שאל ח"ב סי' ג'.

ה"ד ר"מ הוה יליף דריש בכנישתא דחמתא כל לילי שובא כו', ע' בעתים לבינה על ספר העתים סי' קל"ז ובת' ברית יעקב סי' ח'.

ה"ה קרייא אמר מקרין ואח"כ מבזין ומתניתא אמר מבזין ואח"כ מקרין. באור שמח רפ"ג מה' סוטה כתב דהך מקרין ט"ס הוא וצ"ל מערבין ע"ש.

ה"ו משל מי הן באין (החבל והכפיפה מצרית) ייבא כיי דאמר רבי דרבי אמר אמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משירי הלישכה והכא כן, הנה אהא דמשל מי הן באין פי' בק"ע משל בעלה או משל צבור ע"ש ולפ"ז כדפשיט דבאין משירי הלישכה משמע דפשיטא ליה דהאי משל צבור היא שירי הלישכה, דאל"ה הוה ליה לפרש גם בעצם הספק של הגמרא אי משל בעלה או משל צבור או משירי הלישכה, ובע"כ דס"ל דשל צבור היא שירי הלישכה, ובפ"מ מפרש משל מי הן באין משל צבור או משירי הלישכה ע"ש, משמע דפשיטא ליה דשל צבור אינה שירי הלישכה, והשתא לפ"מ דלמר פשיטא ליה לחד גיסא ולמר לאידך גיסא קשה אתרווייהו מדברי התוס' ד"ח ריש ע"ב דמספקא להו אי משל צבור הוא משירי הלישכה, דאי הוה פשיטא להו דהיינו הך מדוע לא יפרשו דשל צבור דאמרו בסנהדרין הוה נמי משירי הלישכה כדהכא, ועכ"פ היה להם להזכיר לדברי התוס'.

ה"ז שמואל אמר פורשים מן המזנה ואין פורשין מבתה ואתיא כיי דמר ר' יוחנן אשת איש שזינתה הוולדות לבעל מפני שרוב בעילות מן הבעל, הנה ר' יוחנן לטעמיה בבבלי כ"ז ע"א דקאמר ישא אדם בת דומה ואל ישא אדם דומה שזו עומדת בחזקת כשרות כו' פי' דרוב בעילות אחר הבעל כרס"ל הכא, אמנם לשמואל קשיא דאיהו ס"ל התם דישא אדם דומה ואל ישא בת דומה שזו באה מטיפה כשרה וזו באה מטיפה פסולה והכא קאמר איפכא דמזנה גרועה מבתה, ותו דלפ"מ דס"ל לשמואל הכא כר' יוחנן דרוב בעילות אחר הבעל א"כ לא באה כלל מטיפה פסולה דרובא דאורייתא, ולהכי קטלינן למכה אביו ע"פ האי רובא כדאמרינן בחולין י"א ע"ב ועמש"כ בחידושי שם.

ועוד איכא למידק ע"ד הפ"מ דמפרש בטעמא דשמואל דאמר פורשים מן המזנה ואין פורשין מבתה כדאמרינן ישא אדם בת דומה ולא ישא דומה ע"ש, הלא מסקנא זו היא נגד דעת שמואל שם. ואיך נוכל להעמיס פירוש זה בדברי שמואל וצ"ע.

ה"ח כתיב ויבאו עד כרמי תמנתה א"ר שמואל ב"ר יצחק מלמד שהיו אביו ואמו מראין לו כרמי תמנתה זרועים כלאים כו', ע' משך חכמה פ' קדושים.

שם כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל מ' שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל כ' שנה כו', וכ' בק"ע פסוק של ארבעים שנה לא נמצא בספרים שלנו, וע"ע בציון ירושלים ובבבלי ד"י ע"א ובת' מהר"י מינץ סי' ח'.

שם על ידי שעשה דמן של נערים שחוק יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, ע' אור שמח פ"א הי"ג מרוצח.

ה"ט א"ר יוחנן פסוק זה ברוה"ק נאמר ותתצב אחותו ראיתי את ה' נצב על המזבח כו', יל"ד מדוע לא הביא הפסוק הקודם בשמואל א' ויבא ה' ויתיצב, כדדריש ר' יצחק בבבלי י"א ע"א, ועוד הרבה שינויים בדרשה זו ע"ש וצ"ע.

ה"י הלא היא כתובה על ספר הישר תרין אמורין חד אמר זה ספר בראשית וחרנה אמר זה חומש הפקודים כו', ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' י"ג.

שם אנכי ארד עמך מצרים ואנכי אעלך גם עלה מה ת"ל גס עלה אמר אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו, בכפתור ופרח פ"י מסיק ואף דינה נטלוה וקברוה בארץ כנען כי למצרים הלכה ושם מתה כו' ע"ש.

שם תני בשם ר' יודה אילולא שהדבר כתוב לא היה איפשר לאומרו מלמד כשמת משה היה מוטל על כנפי שכינה בארבעת מיל מנחלת בני ראובן עד נחלת בני גד כו', ע' כפתור ופרח פמ"ז.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה