אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת כתובות › פרק תשיעי

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת כתובות · פרק תשיעי

פרק שמיני

ה"א ר' ירמיה בשם רב הלכה כרשב"ג אבל לא לענין דברים הלכה כרשב"ג כו', ע' בת' הריב"ש סי' ק"ב ובס' המכריע חאה"ע סי' ג' דפוס לובלין ובמחנה אפרים ה' זכיה ומתנה סי' יו"ד.

שם ר' ירמיה בעא קומי ר"ז האחין שחלקו אלמנה ניזונית משלהן שלא תאמר כו', ע' אור שמח פי"ח הי"ג מאישות.

שם ואילין דכתבין אין מיתת דלא בנין יהא מדלה חזר לבית אביה תנאי ממון הוא ותנאו קיים, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שי"ט ובת' הריב"ש סי' ר"ז ר"ח ובאור שמח פכ"ב ה"א מה' אישות.

ה"ב ר' יוחנן אמר לכושל בגופו הגע עצמך הוה עתיר כגון אילין דבר אנדראי א"ר אחא לכושל בגופו ועני כו', ויל"ד הלא בבבלי פ"ד ע"א מפרש ר' יוחנן גופיה האי לכושל דכתובת אשה משום חינא, ומאי שייך להקשות בזה מאילין דבר אנדראי שהיה עשיר וע"ע בתוס' שם ובת' הרמ"א סי' ק"ח וצע"ק,

שם ר' יוחנן כדעתיה ורשב"ל כדעתיה דאיתפלגון הכל מודין שאם טעו בשיקול הדעת שאין מחזרין מדברי תורה מחזרין מה פליגין בטעות משנה שר' יוחנן אפר טעות משנה שיקול הדעת רשב"ל אמר טעות משנה דבר תורה כו', והנה בחידושי הרי"מ לחו"מ סי' כ"ה בסוף הספר הקשה, אהא דאמרינן בכריתות כ"ד ע"א שוה"נ שהוזמו עדיו כל המחזיק בו זכה בו הרי לאחר גמ"ד יאושי מייאש מיניה ואף דנתגלה אח"כ דהיאוש חיה בטעות אפ"ה כל המחזיק בו זכה וא"כ מדוע אמרינן בטועה בדבר משנה דלעולם חוזר הדין ואף ששילם החייב צריך להחזיר וכן בזיכה את החייב הא כיון שנגמר הדין שפטור ולא ידע שטעה א"כ יאושי מייאש מיניה, וכן הקשה בשער משפט סי' כ"ה סק"ב ובת' ברית יעקב סי' ק"ח ועמש"כ בחידושי לכריתות שם ולבכורות כ"ח ע"ב, אולם לפ"מ דבכריתות ר' יוחנן הוא מרי דשמעתא גבי שוה"נ וא"כ אזיל בזה לדעתיה הכא, דגם בטעה בד"מ אינו חוזר הדין, וטפי היה להם להקשות מדין הזמה דאיירי התם והוא דבר תורה, ובזה ס"ל לר"י גופיה הכא דחוזר הדין ומדוע כל הקודם זכה בו וצ"ע כעת.

ה"ג ואפילו צבורין לתוך ביתו לא זכה לו ביתו דהוה סבר דאינון דידיה ולית אינון דידיה כו', נ"ב דדמיא להא דיבמות נ"ב ע"ב דעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן דלא קני, וע' תוס' ב"ב נ"ד ע"א ד"ה אדעתא ובמש"כ בחידושי לשני המקומות שם.

שם כהדא אילין בני שמי דדמך אבוהון שבק להון אבוהון עז אתא מרי חובה ונסתה כו', ע' אור שמח פ"ב הי"ח מה' זכיה.

ה"ד שיברה את הכלים מה את עבד לה כשומרת חנם או כשומרת שכר כו', ע' במפרשי הרמב"ם פכ"א מה' אישות ובת' באר יצחק חח"מ סי' ד' ובמה שהארכתי בחידושי לב"ק ד"ג ע"ב וע"ע בס' עולת שמואל סי' ס"ה.

ה"ה תריי כל קבל תריי אינון רבי לעזר תלמידיה דר' חייה רובה ר' יוחנן תלמידיה דר' ינאי, ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ג ע"א.

ה"ו משעת מיתה עד שעת קבורה אין היורשין משביעין אותה תני בר קפרא שלא תהא מניחתו והולכת לבית אביה, ע' בתוס' פ"ז ע"א ד"ה אפילו ובשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך סי' ל"ג דף קנ"ז ע"ב,

ה"ז תני יורש שפגם אביו שטר חובו הבן גובה שלא בשבועה כו' בו תקנו בבנו לא תקנו כיון שמת העמדתה את בנו על דין תורה כו', ע' בת' שאילת דוד קונטרס החידושים דף ע"ח ע"א.

ה"ח ונפרעין מאדם שלא בפניו א"ר ירמיה תיפתר בשטר שהריבית אוכלת בו כו', ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ט.

ה"ט ר' חייה בשם ר' יוחנן הקורא ערר על מעשה ב"ד לא הכל הימינו כו', ע' בתוס' דמכילתין ט"ז ע"א ד"ה דאי ר"ג פ"ח ע"ב ד"ה הוציאה גט צ"ו ע"א ד"ה יתומים.

ה"י אורחא דאיתתא מימר אבד פורנא אבד חורן אלא כי אורתא דבר נשא מימר אבד כרטיסו אבד חורן, ע' בת' הריב"ש סי' תע"ח.

שם תני ר' חנין קומי ר' הילא תרין אמורין ח"א לכתובה אבל לא לתנאין וחרנא אמר בין לכתובה בין לתנאין, ע' נועם ירושלמי דמאי פ"ו.

שם ניחא גר קטן וקטן מגרש א"ר חגיי קיימתיה כיי דמר ר' לעזר בשם ר' חנינה והוא שבא עליה משנתפקח ומשנשתפה וכא הוא שבא עליה משהגדיל, ע' בת' ר"ב אשכנזי סי' ג'.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה