אור ברסלב
אור הישר (ירושלמי) מסכת כתובות › פרק שביעי

אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת כתובות · פרק שביעי

פרק ששי

ה"א כמאן דמר אין מזונות האשה מדבר תורה כהדא דתני אין ב"ד פוסקין לאשה מזונות מדמי שביעית אבל ניזונת היא אצל בעלה בשביעית, ע' פאת השלחן סוף סי' ה' ובשאילת שלום לשאילתות משפטים סי' סמ"ך אות ס"ח.

ה"ב ויש אדם שמדיר את חבירו מחיים אלא בשנדרה אשה ושמע בעלה ואמר לה אם תאכלי מחפץ פלוני תהא אסורה מנכסיו כו', ע' אור שמח פי"ג ה"ח מה' אישות.

ה"ג נתן בר הושעיה אמר ר' יוחנן חוץ מן הרגל, וכ' בפ"מ קצבה הויא עד הרגל שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל ע"כ, והנה הרמב"ם פי"ג ה"ח מה' אישות פסק שנה אחת יקיים כו' והוא כשמואל בבבלי ע"א ע"ב, אולם רבב"ח א"ר יוחנן שם עשר שנים ורב חסדא אמר אבימי רגל, ועפ"ז הק' שם הה"מ בשם הראשונים הא קיי"ל שמואל ור' יוחנן הלכה כר"י כו' וע"ש מה שתירץ, ולולא דבריהם היה נלע"ד בפשיטות לפ"מ דחזינן הכא דנתן בר הושעיה א"ר יוחנן רגל והוא כרב חסדא דהתם ודלא כרבב"ח אמר ר' יוחנן עשר שנים, וכיון דאמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן לכן לא סמיך הרמב"ם לנכון על דעתו, רק על דעת ש שמואל דקאמר הלכתא פסיקתא, ול"ד לדעלמא היכא דשמואל ור' יוחנן פליגי בהדיא.

ה"ד ר' יוחנן אמר ברגל רדופין שנו אי זהו רגל הרדופין א"ר יוסי בי ר' בון זה רגל הראשון שאביה רודפה לבית בעלה, ביאור דבריהם נלע"ד דלפי לשון משנתנו רגל אחד, לא הוה ידעינן מה ענין רגל אחד להילוך בבית אביה, ואיזה רגל הוא האחד, להכי אשמעינן דהאי רגל הוא רגל רדופין, ואכתי לא ידעינן אם מה שהיא רדופה מצד טבעה לילך ולהגיד שבחה בבית אביה, ועתה אם לא הלכה ברגל ראשון לאחר חופתה, האם גם רגל שני נחשב כרגל ראשון, ופשיט לה ר"י בר בון זה רגל הראשון שאביה רודפה לבית בעלה, והיינו כל זמן שלא הלכה עד עתה וכשבאת לבית אביה רודפה הוא חזרה לבית בעלה, וממילא מובן דזהו לאו דוקא רגל הראשון, וע' בתוס' דמכילתין ע"א סוף ע"ב ובפסחים פ"ז ע"א ד"ה כאן ברדופה.

ה"ה וכן היא שנדרה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה תצא שלא בכתובה שלמחר מתו מוטל לפניו ואין ברייה משגחת עליו, ע' אור שמח פי"ג הי"ג מה' אישות.

ה"ו וכולהון בעדים פלוני עישר פלוני ראה כיתמן פלוני קצה חלתה פלוני התיר את נדרה בדקו כולהון ולא אשכחון כו', ע' תרומת הדשן סי' רי"ב ובת' פמ"א ח"ב סי' קי"ד ובעין יצחק אה"ע ח"א סי' כ"ז.

שם אי אפשי אשה נדרנית שהיא קוברת את בניה כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' ח' ובח"ס אה"ע ח"א סי' קל"ג.

שם אחד נשים שאמרו אין להן כתובה ואחד נשים שאמרו יוצאות שלא בכתובה כגון היתומה והשנייה והאיילונית כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ג'.

שם והיוצאת משום שם רע אין לה בליות מהו נסב מן הפרא פרנון דידה כו', ע' בת' הריב"ש סי' שס"ב ובאור זרוע ח"א סי' תרט"ו.

שם ראו אותה חוגרה בסינר רוכל יוצא מתוך ביתה כאור הדבר תצא כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' פנחס סי' קל"ד אות ח'.

ה"ז מתניתא בשכנס ולא בעל מאן דמר רשב"ל בשכנס ובעל כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי'

שם ר' רדיפה רבי יונה ר' ירמיה שאיל אשה קרחה ושיטה של שיער מקפת מאזן לאזן כו', ע' בס' אור גדול סי' ה' דף מ"ד ע"א.

ה"ח ר' יהודא בשם רב כיני מתניתא כשהיו בו אבל נולדו בו כופין אותו להוציא כו', ע' בס' אור גדול סי' ח' דף מ"ב ע"ב ודף נ"ח ע"ב וע"ע באור זרוע ח"א סי' תשס"א.

ה"ט ארבעה ועשרים מיני ארזים הן ומכולן לא פירש הכתוב אלא שבע בלבד כו' הוסיפו עליהן אלונים ערמונים אלמונים כו', הנה בב"ב ד"פ ובתענית כ"ה ובר"ה כ"ג לא חשיב רק עשרה ופריך התם הרי בכתוב כתיב אלא שבע ומשני כדהכא הוסיפו עליהן אלונים כו' וע"ש בתוס' ובטו"א, אמנם איכא למידק מדוע לא פריך הכא הלא אחר ההוספה ליתנייהו רק עשרה והיכן הן עד כ"ד וצ"ע.

תוכן העניינים

אור הישר (ירושלמי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה