אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת כתובות · פרק ששי
ה"א תמן תנינן מציאת בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים ומציאת אשתו הרי אלו שלו שהוא יכול לשנותן למלאכה אחרת כו', ע' מחנה אפרים ה' זכיה ומתנה סי' ג'.
שם א"ר יוחנן טעם אחר יש באשה מהו טעם אחר באשה א"ר חגיי מפני קטטה ר' יוסי לא אמר כן אלא שלא תהא מברחת משל בעלה ואומרת מציאה מצאתי כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' פ"ו וע"ע תוס' קידושין כ"ד ע"א ובת' פמ"א ח"ב סי' ק"ח ובת' הריב"ש סי' שס"ט.
ה"ב ולא דברים שהן קונין באמירה הן כו', ע' בירושלמי לעיל פ"ה ה"א ובתוס' ק"ט ע"א. ד"ה תשב ובת' הריב"ש סי' שמ"ה ובת' הרמ"א סי' פ"ט
ה"ג מה ראו לומר בכספים אחד ומחצה ובשום פחות חומש אריב"ח שמין דעתה של אשה שהיא רוצה לבלות את כליה ולפחות אותן חומש כו' זאת אומרת שאין אדם רשאי למכור כלי אשתו, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ר"י ובת' הריב"ש סי' ק"ג ובתשובות מיימונית לספר משפטים סי' ח'.
ה"ד א"ר אבין עשו הניית פריה ורביה כהניית כספים כו', וכ' בפ"מ כמו דבכספים הכל כפי התנאי או לפי מנהג כן נמי בפ"ו אם התנו ביניהם שאם לא תלד לו בנים לזמן כך וכך שיכול לגרשה הכל לפי התנאי או לפי המנהג כו' ע"כ, ולע"ד בלתי מובן מאי שייך בזה תנאי או מנהג המקום, הרי בנוגע לפו"ר הוא קשור בדיני התורה הכתובה והמסורה, אם שהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל כדתנן ביבמות ס"ד ע"א, ובתוך זמן העשר שנים כל זמן שלא קיים פריה ורביה שני זכרים לב"ש או זכר ונקיבה לב"ה אינו רשאי לבטל כדתנן התם ס"א ע"ב, ואי אית ליה בנים ומבטל ברשות אשתו, מדוע צריך לתנאי וכדפריך בבבלי דמכילתין ס"א סע"ב אהא דתלמידים יוצאין לת"ת כו' ברשות כמה דבעי ע"ש, ועכ"פ מה שייך מנהג המקום לדברים דמקורם המה הלכתא גבורתא. ולהכי נראה יותר כדמפרש בק"ע ע"ש.
ה"ה כיני מתניתא וכן המפרנסין את היתומה אמר רבי חיננא זאת אומרת שאומרים לפרנסין ללות דו פתר לה בשאין בכיס לווין עד חמשים אבל אם יש בכיס מוסיף כו'. ע' אור זרוע ח"א סי' כ"ז ובכפתור ופרח פמ"ד.
ה"ו ר' טבי בשם ר' יאשיה טעמה דר' חנינא אין מן המשועבדין היא גובה לא כש"כ ממה שלפניה, הנה בבבלי ס"ט ע"א קאמר הכי ר' חנינא גופיה בהדיא, וע' בת' הריב"ש סי' ק"ז ובתמים דעים להראב"ד סי' נ"ו.
ה"ז כתב לזה בלשון מתנה ולזה בלשון ירושה א"ר אלעזר כו' א"ר יוחנן נראין דברים כו'. ע' נועם ירושלמי ערלה פ"ג.
שם האורג מלא הסיט מצמר הבכור כו', ע' במפרשים כאן וברש"י שילהי תמורה ד"ה מלא הסיט ובמש"כ בחידושי שם.