אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת גיטין · פרק ששי
ה"א בכל אתר את אמר התקבל כזכה הכא את אמר התקבל כהולך שנייה היא שזכין לו לאדם שלא בפניו התיב ר' שמי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה, ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ס"ב ובעונג יו"ט סי' קמ"ו וסי' קמ"ח קמ"ט ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' נ"א וע"ע בת' הר"ן סי' מ"ג ובאור שמח פ"ו ה"ח מגירושין ובס' תשובות לשואל סי' כ"ח ובחוט המשולש בתשובותיו של הגאון ר' הלל ז"ל סי' א'.
שם תמן התורה זיכה אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה, ע' באור שמח פ"ג הט"ו מגירושין ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח וחאה"ע ס"ס י"ד.
ה"ב ר' אלעזר שאל חצירו של שליח מהו שתיעשה כידו, ע' מל"מ ושעה"מ רפ"ו מגירושין.
שם ניסית בין היא בין אביה אם יש בה דעת היא לא אביה, ע' שעה"מ פ"ב הי"ח מגירושין.
שם איזו היא קטנה שהיא צריכה להתגרש א"ר יוחנן כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו והיא מוציאה אותו לאחר זמן, ע' בס' אור גדול סי' מ"א.
ה"ג מתניתא דלא כר"א ברם כר"א לעולם אינה מגורשת עד שיאסר לו אל תגרשנה לי אלא במקום פלוני כו', אולם בבבלי מחלק דברישא לא פליג ר"א משום דאיהו מדעתיה מגרש קפיד איהי דבע"כ מתגרשת מראה מקום היא לו, ולכאורה קשה הלא אפילו גבה דידה דמתגרשת בע"כ משכחת דין קפידא לענין ממון כתובתה, עפ"מ דתנן בכתובות ק"י ע"ב נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בא"י נותן לה ממעות א"י אבל אם הגירושין היו בקפוטקיא צריך ליתן לה ממעות קפוטקיא, ולפ"ז בחפצה לקבל הגט דוקא ממקום שהמטבעות שוקלות יותר, ולזה בהכרח שהוא קפידה גם גבה דידה, וע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' פ"ב ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רפ"ד.
וי"ל דודאי סתמא דמתניתין דהכא ס"ל כסתמא דמתניתין דכתובות שם דבתר שיעבודא אזלינן, וא"כ לעולם הולכין בזה אחר מקום הנישואין כדאמרו שילהי כתובות שם, ויש להאריך בזה לפ"ד התוס' שם ד"י ע"א ד"ה הואיל וד"ה נותן לה ואכ"מ.
ה"ד תמן תנינן האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן ממי שהוא מעשר אינו נאמן מאיש פלוני ה"ז נאמן כו', ע' יו"ד סי' קי"ט סי"ט ובמפרשים שם ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' נ"ז ד"ה וראיתי בזכרון אהרן.
ה"ה א"ר מנא ולא סוף דבר בקולר של סכנה אלא אפילו בקולר של ממון. ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב ס"ס מ"א.
שם א"ר יוסי ב"ר חנינה באומרת תינתן כבינתי לבתי, ע' אור שמח פ"ט הי"ג מה' זכיה.
ה"ו זה היה מעשה בקיסרין ולא אמרו לא לאיסור ולא להיתר כו', ע' בס' האשכול ח"ג סי' ג' ובפר"ח יו"ד סי' ד' ס"ק ב' ג'.
ה"ז רבי כד הוה בעי מקשייה על דר' יוסי אמר אנן עליבייה מקשייא על דר' יוסי שכשם לבין קדשי הקדשים לבין חולי חולין כך בין דורנו לדורו של ר' יוסי כו', ע' נדה י"ד ע"ב תוד"ה האיך ובת' שאילת דוד ח"א בקונטרס מקור בית אב להלכה ודרכי ההוראה בהגה"ה שם ובכפתור ופרח פמ"ד.