אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת גיטין · פרק חמישי
ה"א כרמו פרט להקדש מה אנן קיימין אם בשהזיק ואח"כ הקדיש כו', ע' אור שמח פ"א ה"ב מנזקי ממון ושם רפ"כ מה' מלוה.
שם אלא כן אנן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש והלך הוא והזיק שלא תאמר אילו נזקין ומלוה בעדים הנזקין קודמין וכא קודם הנזק להקדש לפום כן צריך מימר כרמו פרט להקדש, ע' אור שמח פי"ז ה"א מה' אישות.
ה"ב ר' יוחנן בשם ר' ינאי אין נפרעין מנכסי יתומים קטנים אלא בשטר שהריבית אוכלת בו וי"א אף לכתובת אשה א"ר אימי מפני מזונות כו' וי"א אף לגזילה ולניזקין, פ' אם אביהם גזל או הזיק אז נזקקין לפרוע מן היתומים, והנה במה שאמרו בזה וי"א משמע דת"ק לא ס"ל דנפרעין מיתמי דגזלן ומזיק, וקשה אדרבה באלו סברא יותר לגבות מן היתומין. דכל טעמא דאין נפרעין מן היתומין מפרש ר"ה בריה דרב יהושע בב"ב קע"ד ע"א משום אימר צררי אתפסיה אבוהון לבע"ח ע"ש, משא"כ גבי גזלן ומזיק ליכא למימר הכי, זולת אם נימא דעבד תשובה ופייסיה לניזק או לנגזל, וא"כ יצמח לנו דין חדש דדוקא כשהיה שהות בין הגזילה וההיזק למיתתו דאפשר למתלי בהכי, משא"כ כשמת סמוך לגזילה והיזק וע' בתוס' ב"ק ל"ט ע"א ד"ה ור' יוחנן ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רנ"ז ובת' מהר"ח או"ז סי' צ"ט.
ה"ג ר' אבין בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל שמעון ר' יוסי בי ר' בון בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וידו לעליונה אצל ראובן, ע' אור שמח פ"ט ה"ז מגזילה.
שם ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי והלך לוי ונתנה מתנה ליהודא ובא שמעון וטרפה מיהודא כו', ע' אור שמח פ"ט ה"ט מה' גזילה ושם פי"א ה"ד מה' מלוה.
שם תמן תנינן מנה לאבא בידך אין לו בידי אלא חמשה דינרין פטור מפני שהוא כמשיב אבידה א"ר לעזר תקנה תיקנו בו כדרך שתיקנו במציאה דתנינן המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם, וקשה מה הוסיף ר"א על המבואר בשתי המשניות, הרי במשנה שבועות ל"ח ע"ב גבי מנה לאבא בידך דפטור משבועה, ביארו במשנה גופה מפני שהוא כמשיב אבידה, הלא הורו בדבריהם אלו על משנתנו דגיטין דבה מבואר בהדיא שהוא מפני תיקון העולם, וממילא מובן דגם בשבועות הוא משום תקנה.
ועוד קשה מדוע היו צריכים בשני המקומות אל התקנה תיפ"ל דפטור משבועה בתרווייהו מטעם מגו, ומגו דאורייתא כדכ' התוס' בכתובות י"ח ע"א ובגיטין נ"א ע"ב ד"ה וראב"י ובשבועות מ"ב סוף ע"א ועמש"כ בחידושי שם וצ"ע כעת.
ה"ד אתם פרט לשותפין אתם פרט לאפוטרופוס אתם פרט לתורם את שאינו שלו כו', ע' עמק יהושע סי' כ"א.
שם כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר אלא כאן להלכה כאן למעשה, ע' נועם ירושלמי דמאי פ"ה.
שם בעי הוא בר נש מיתן ממון ומיקרייא מהימן, כ"ה גרסת הק"ע וע' בת' מהר"ח או"ז סי' פ"ו.
ה"ה הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין מה אנן קיימין אם קסבר בהן שהוא חולין ויש פיגול בחולין כו', ע' בת' אחיעזר חי"ד סי' ד' וע"ע בנועם ירושלמי תרומות פ"ח.
שם אלא כן אנן קיימין ביודע בהן שהן קדש וסבור לומר שמותר לפגל בקדש כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב ס"ס קנ"ז ובמש"כ בחידושי לזבחים ק"ח ע"ב.
ה"ו רבי אבין בעי כשנכנסה לחופה ולא נבעלה ושלחה לבית אביה והגדילה מהו שתאכל בתרומה נישמעינה מן הדא על גב חופתה הראשונה, ע' עמק יהושע סי' ט'.
ה"ז בראשונה גזרו שמד על יהודה כו' נמנעו מליקח התקינו שלא יהא סיקרוקין ביהודה, ע' בת' דבר אברהם סי' א' וע"ע ברכי יוסף חא"ח סי' קל"א סק"ד.
שם תני חכירי בתי אבות אין בהן משום סיקרוקין היורד משם חוב ומשם אנפרות אין בהן משום סיקרוקין כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' יו"ד.
שם א"ר יהודא בן פזי מכריזין והולכין ארבע שבתות לאחר שנים עשר חדש, ע' בת' הריב"ש סי' שפ"ח וסי' ש"צ.
שם הן אומרים בידינו ליקח והלוקח אומר לאו א"ר יוסי לעולם השדה בחזקת הבעלים שהממ"ח עליו הראיה, ע' אור שמח פ"י ה"ג מגזילה.
ה"ח א"ר יוחנן מפני חייהן. הנה הכא משמע דקאי ע"ד בן בתירה אבל בבבלי מוכח דקאי על כלל משנתנו דהא התם קבעו דבריו על סיפא דפעוטות מקחן מקח כו', וע' בספר המקח לרב האי גאון שער שלישי ובת' הריב"ש סי' כ'.
ה"ט מילתיה דריב"ל שהוא מדבריהן דא"ר יהושע מימיי לא ברכתי לפני כהן ולא הנחתי לברך ישראל לפניו, ע' בס' תורת רפאל ח"א סי' י"א. שם עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום, ע' מיוחסות סי' קפ"ו.
שם שלא תאמר איש פלוני מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכנו אמר הקב"ה ומי מברכך לא אני מברכך שנאמר ושמו את שמי על ב"י ואני אברכם, ע' בספר האשכול ח"א סי' ט"ו ובאור זרוע ח"א סי' קי"ב ושם ח"ב סי' תי"ב.
שם מערבין בבית ישן א"ר אבין ובדיור ישן היא מתניתא, ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' ח'.
ה"י ר' זעירא בעי קומי ר' מנא מתניתא בסתם הא בפרושא לא א"ל וסתמו לאו כפירוש הוא כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' ל"א.
שם רבי פנחס בעי במה קנסו במקום שזורעין ואוכלין או במקום שזורעין ולא אוכלין מה נפיק מביניהון ראו אותו לוקח מן הסירקי אין תימר במקום שזורעין ואוכלין ראו אותו לוקח מן הסירקי אסור כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' כ"ד.
שם מה ישראל אומרים להן ברכנו אתכם בשם ה' לא דייכם שכל ברכות שבאות לעולם בזכותנו הן באות כו', ע' כפתור ופרח פמ"ז.