אור הישר (ירושלמי)· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת גיטין · פרק רביעי
ה"א עשה שליח להוליך את הגט צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה לו משום שנים כו', ע' שעה"מ פ"ו הט"ז מגירושין.
שם הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני שנים והשליח עולה משם שנים, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ל"ח.
שם חלה שליח מה את עביד ליה כגיטין כקידושין אין תעבדיניה כגיטין ביד כל אדם מצוי לגרש אין תעבדיניה כקידושין לא ביד כל אדם מצוי לקדש, ע' עמק יהושע סי' כ"א.
ה"ב יאות אמר רשב"ג מ"ט דרבי דבר תורה הוא שיבטל והן אמרו שלא ביטל ודבריהן עוקרין דברי תורה כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' י"ג ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' מ"ב ובנועם ירושלמי שביעית פ"א.
שם מתניתא שהיה מיהודא וכתב לגרש בגליל כו' אבל אם היה מיהודא וכתב לגרש ביהודא כו' ה"ז מגורשת כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ח'.
שם א"ר אילי בתחילה צריך לאמר אני פלוני שמיהודא עם כל שם שיש לי בגליל כו', ע' בת' בית דוד סי' כ'.
שם א"ר לא צריך שיהא מכיר לאיש בגט ולאשה בשוברה כו', ע' אור שמח פ"א ה"א מגירושין.
שם מתניתא במגרש בעל כורחו מה דאמר ר' אילא במגרש ברצונו, ע' בת' עין יצחק אה"ע סי' מ"ו ח"ב.
ה"ג רב הונא אמר מפני מה התקינו זמן בגט מפני מעשה שאירע מעשה באחד שהיה נשוי את בת אחותו כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תשי"ב.
שם תמן אמרינן אפילו כמ"ד מעשרות מד"ת מודה בשמיטה שהיא מדבריהן כו', ע' עמק יהושע סי' י"ג ובת' שאילת דוד קונטרס השביעית ובנועם ירושלמי פאה רפ"ה ובס' תורת רפאל ה' שבת סי' כ"ג.
ה"ד בניו מה הן היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין כו'. ע' אור זרוע ח"א סי' תשנ"ט.
שם א"ר אבהו פתח לנו ר' יוחנן פתח ר"מ בדה לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד, ע' בת' ברית יעקב סי' ע"ב.
ה"ה מצא מציאה ביום של רבו של רבו ביום של עצמו של עצמו ולית מחר בעי יעבדה ליה למריה, ע' קצוה"ח סי' רמ"ט סק"ב ובבאר יצחק סוף חא"ח.
שם מי שחציו עבד וחציו ב"ח קידש אשה אין חוששין לקדושין דכוותה גירש אין חוששין לגירושין כו', ע' עמק יהושע סי' י"א ובת' חיים שאל ח"ב סי' מ"ג אות י"א.
ה"ו ר' שמואל בר נתן בשם ר' חמא בר חנינה בנוי שחזר לסורו הוה, ע' בת' הרשב"א ח"ו סי' י"ז ובווי העמודים לס' יראים סי' ט' אות ה'.
ה"ז מפני מה אמרו המוציא משום שם רע לא יחזיר כו', אילו הייתי יודע שהדברים בדאים אילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין. ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' י"א וביש"ש יבמות פ"ב סי' י"ט ובאבני מלואים ס"ס יו"ד.
ה"ח מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר כו' אילו הייתי יודע שאשתי יולדת אילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר, ע' אור זרוע ח"א סי' תקצ"ז.
ה"ט טעמא דר"מ והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקיש עבדים לאחוזה כו', ע' רמב"ן ומגילת אסתר לסה"מ ל"ת רכ"ז.
שם והא מסייעא לר"מ והארץ לא תמכר לצמיתות לחולטנות א"ל כל גרמא אמרה דהיא מסייעא לר"ש לא תמכר הא אם נמכרה חלוטה היא, עמש"כ בחידושי לזבחים קי"ד ע"ב.
שם אע"ג דר"מ אמר אין קנין לעכו"ם בא"י להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קנין נכסים כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קל"ב קל"ג ובנועם ירושלמי פאה פ"ד ובת' ר' בצלאל אשכנזי סי' א'.
שם על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות א"ל התורה אמרה ושב לאחוזתו בעיינו, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' למ"ד ובאור שמח פ"ג ה"ח מה' עבדים.
שם כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה ר"י אמר מביא וקורא רשב"ל אמר מביא ואינו קורא, ע' עמק יהושע סי' ט"ו.